מגילת תענית
Meguilat Ta’anit — Le Rouleau des jeûnes
Trad. Moïse Schwab (1898)
Présentation de Moïse Schwab
À l’origine, comme on le verra bientôt, le texte de notre Meghillah ne contenait pas de commentaire ; aussi ce dernier n’a-t-il pas été reproduit ici. La chronique se termine par une série rapide de 26 jours néfastes, sans détails, pour lesquels le jeûne est recommandé. Le langage est hébraïque et trop correct pour être de la même époque que ce qui précède. Il n’y a pas de commentaire explicatif, donnant des développements sur l’origine de ces journées, et l’on n’en trouve que peu de traces dans le Talmud. La série a été reproduite par Joseph Caro (Tour Oraḥ Ḥayim, nº 580), ou Jacob ben Ascher [p.58]. Il est à remarquer qu’il en est de ces jeûnes comme des demi-fêtes de même que l’on a maintenu seulement les fêtes de Ḥanouca et de Pourim, de même les Israélites zélés ne jeûnent plus qu’aux quatre jours suivants : le 17 Tamouz, le 9 Ab, le 3 Tissri et le 10 Tebeth (outre la veille de Pourim).
Introduction
אלין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון.
1
Voici les jours pendant lesquels il est défendu de jeûner ; pendant quelques-uns d’entre eux, le deuil aussi est interdit[1].
Nissan — ניסן
(ניסן) מן ריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה אתוקם תמידא דלא למספד.
1
Depuis le 1er jusqu’au 8 Nissan, le sacrifice quotidien devait être payé aux frais du Temple ; le deuil y est interdit.
ומתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבעיא דלא למספד.
2
Du 8 jusqu’à la fin de la fête de Pâques (le 22), on rétablit la fête des Semaines (Pentecôte) ; le deuil y est interdit.
Iyar — אייר
אייר[a]. בשבעה באייר חנוכת שור ירושלם דלא למספד.
1
Le 7 Iyar eut lieu l’inauguration du mur de Jérusalem ; le deuil y est interdit.
בארבעסר[b] ביה נכיסת פסחא זעירא דלא למספד.
2
Le 14 est le jour du sacrifice de l’agneau pascal (Nombres, XI, 1) ; le deuil y est interdit.
בעשרין ותלתא ביה נפקו בני חקרא מירושלם.
3
Le 23, les fils de l’Acra sortirent de Jérusalem.
בעסרין ושבעה ביה אתנטילו כלילאי מיהודה ומירושלם.
4
Le 27, les impôts du fisc furent retirés de Juda et de Jérusalem.
Siwan — סיון
סיון. בשבעסר בסיון אחידת מגדל צור. (שור)
1
Le 17 Siwan, la tour de Sour fut prise.
בחמש עסר ביה ובשיתא עסר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתה.
2
Le 15 et le 16, les habitants de Bethsean et de la plaine furent exilés.
בעסרין וחמשה ביה אתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלם.
3
Le 25, les publicains furent retirés de Juda et de Jérusalem.
Tamouz — תמוז
תמוז. בארבעסר בתמוז עדא ספר גזירתא דלא למספד.
1
Le 14 Tamouz, le livre des décisions fut abrogé ; le deuil y est interdit.
Ab — אב
אב. בחמשעסר באב זמן אעי כהניא דלא למספד.
1
Le 15 Ab est le jour des offres de bois aux prêtres ; le deuil y est interdit.
בעסרין וארבעה ביה תבנא לדיננא.
2
Le 24, nous revînmes à notre Loi.
Eloul — אלול
אלול. בשבעה באלול יום חנוכת ירושלם דלא למספד.
1
Le 7 Éloul est le jour de l’inauguration du mur de Jérusalem ; le deuil y est interdit.
בשבעסר ביה איתנטילו רומאי מיהודה ומירושלם.
2
Le 17, les Romains se retirèrent de Juda et de Jérusalem.
בעסרין ותרין ביה תבנא לקטלא משמדיא[c].
3
Le 22, nous revînmes pour tuer les renégats.
Tisri — תשרי
תשרי. בתלתא בתשרי אנטילת אדרכתא מן שטריא.
1
Le 3 Tisri, le nom divin fut enlevé des actes.
Hesvan — מרחשון
מרחשון. בעסרין ותלתא במרחשון איסתתר סוריגה מן עזרתא.
1
Le 23 Marḥeschwan, on enfouit la Sôréga pour la faire disparaître dans la cour du Temple.
בעסרין וחמשה ביה אחידת שור שומרון.
2
Le 25, Samarie fut prise.
בעסרין ושבעה ביה תבת סולתא למיסק על מדבחא.
3
Le 27, on offrit de nouveau la farine sur l’autel.
Kislev — כסלו
כסלו. בתלתא בכסיו איתנטלו סימואתא מן דרתא.
1
Le 3 Kislew, les Simôt furent enlevées de la Cour.
בשבעה ביה יום טוב.
2
Le 7 est un jour de fête.
בעסרין וחד ביה יום הר גריזים דלא למספד.
3
Le 21 est le jour du mont Garizim ; le deuil y est interdit.
בעסרין וחמשא ביה יום חנוכה תמניא יומין דלא למספד.
4
Le 25, commencent les huit jours de l’inauguration du Temple (Hanoucah) ; le deuil est interdit.
Tebet — טבת
טבת. בעסרין ותמניא בטבת יתיבא כנישתא על דינא.
1
Le 28 Tébet, la réunion fut rétablie d’après la Loi.
Schebat — שבט
שבט. בשנים בשבט יום תוו דלא למספד.
1
Le 2 Schebat est un jour de fête ; le deuil est interdit.
בעסרין ותרין ביה בטילת עבידתא דאמר סנאה להיתאה להיכלא דלא למספד.
2
Le 22, on détruisit l’œuvre que l’ennemi avait ordonné de porter au Temple ; le deuil est interdit.
בעסרין ותמניא ביה אינטיל אנטיוכס מלכא מן ירושלם.
3
Le 28, le roi Antiochus fut enlevé de Jérusalem.
Adar — אדר
אדר. בתמניא ובתשעה באדר יום תרועת מטרא.
1
Les 8 et 9 Adar furent des jours d’allégresse, à cause de la pluie.
בתרין עסר ביה יום טורינוס.
2
Le 12 est le jour de Trajan.
בתליסר ביה יום נקנור.
3
Le 13 est le jour [commémoratif de la défaite] de Nicanor.
בארבעסר ביה ובחמשעסר ביה יומא פוריא אינן דלא למספד.
4
Le 14 et le 15 sont les jours de Pourim (fête d’Esther) ; le deuil est interdit.
בשיתא עסר ביה שריו למבנא שור ירושלים דלא למספד.
5
Le 16, on commença la construction du mur de Jérusalem ; le deuil est interdit.
בשבעסר ביה קמו עממיא על פליטת ספריא במדינת בליקום ובית זבדאי והוה פורקן לבית ישראל.
6
Le 17, les païens s’étaient levés contre les règles des scribes dans le pays de Chalcis et des Zabédéens, et Israël fut délivré.
בעסרין ביה צמו עמא למטרא ונחת להון.
7
Le 20, le peuple jeûna pour obtenir de la pluie, et la pluie tomba.
בעסרין ותמניא ביה אתת בשורתא טבא ליהודאי דלא יעידון מפתגמי אוריתא דלא למספד
8
Le 28, les Juifs reçurent la bonne nouvelle qu’ils ne seraient plus empêchés de suivre les prescriptions de la Loi ; le deuil y est interdit.
Sources — Moïse Schwab, « La Meghillath Taanith, ou Anniversaires historiques », Actes du congrès international des orientalistes, 1898, IVe section, p. 199-259. [Édition tirée à part : Google Books]