^בלחש ויהי ערב ויהי־בקר.

^{En murmurant :} Et ce fut soir. Et ce fut matin.

^בקול יוֹם הַשִּׁשִּׁי: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

^{À voix haute :} Jour Sixième. Or furent complets le ciel et la terre et toutes leurs armées. Et Dieu eut complète, au Jour Septième, son œuvre qu’il fit. Et il chôma, au Jour Septième, de toute son œuvre qu’il fit. Et Dieu bénit le Jour Septième, et il le sanctifia ; car, en ce jour, il chôma de toute son œuvre que Dieu, faisant, créa.

(סברי מרנן ורבנן ורבותי)

(Avec la permission de nos maîtres, et de nos rabbins, et avec la vôtre, messieurs,)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

Béni sois-tu, Adonaï, notre Dieu, Roi du Monde, qui crées le fruit de la vigne.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ מִכָּל־עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל־לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן־לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשוֹן אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל־הָעַמִּים וְשַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשוֹן הִנְחַלְתָּנוּ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

Béni sois-tu, Adonaï, notre Dieu, Roi du Monde, qui nous choisis parmi tous peuples, et nous élevas parmi toutes langues, et nous sanctifias de tes commandements. Tu nous donnas, Adonaï, notre Dieu, avec amour, des Sabbats pour le repos et des temps pour la joie, des fêtes et des époques pour l’allégresse, ce Jour de Sabbat et ce Jour de la Fête des Matsoth, date de notre délivrance, don de ton amour, convocation de ta Sainteté, en souvenir de la Sortie de Mitsraïm. Car tu nous choisis et tu nous sanctifias parmi tous peuples, et tu nous accordas le Sabbat et les temps de ta Sainteté, en amour et en complaisance, en joie et en allégresse. Béni sois-tu, Adonaï, qui sanctifies le Sabbat, et Israël, et ses Assemblées.

(בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לַחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:)

Béni sois-tu, Adonaï, notre Dieu, Roi du Monde, qui crées les luminaires du feu, qui sépares entre le sacré et le profane, entre la lumière et l’obscurité, entre Israël et les nations, entre le Jour Septième et les jours d’ouvrage. La Sainteté du Sabbat et la Sainteté du Jour de Fête, tu les séparas ; et le Jour Septième, d’entre les jours d’ouvrage, tu le sanctifias : et tu séparas et sanctifias ton peuple, Israël, en ta Sainteté. Béni sois-tu, Adonaï, notre Dieu, Roi du Monde, qui séparas une sainteté d’une sainteté.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

Béni sois-tu, Adonaï, notre Dieu, Roi du Monde, qui nous tins vivants, et nous conservas, et nous amenas jusqu’à ce temps-ci.