אגרות הרמב״ם ותלמידו ר׳ יוסף בן יהודה
Correspondance entre Maïmonide et son disciple Joseph ben-Iehouda
Trad. de Salomon Munk (1842)
Trois lettres échangées entre Maïmonide et son disciple Joseph ben-Iehouda, à qui il dédia le Guide des égarés. Dans la première, Joseph se plaint d’une fiancée infidèle. Sous cette allégorie, il exprime ses doutes sur la philosophie que son maître lui a enseignée. Dans la réponse, restée inachevée, Maïmonide prend la défense de sa « fille ». La troisième lettre, un fragment, invite le disciple à l’humilité face à ses adversaires. Salomon Munk a découvert ces textes dans des manuscrits de Paris et d’Oxford. Il les publia pour la première fois en 1842, avec sa traduction, à la suite de sa notice sur Joseph ben-Iehouda. On les donne ici en regard du texte hébreu, avec ses notes.
1. La philosophie, une fiancée infidèle ?
Lettre de Joseph à Maïmonide
שאלה ששאל החשוב ר״ יוסף ב״ר שמעון ז״ל לר״ם ב״מ״ז״ל והוא מתלמידי ראש הסדר.
§ 1Demande faite par l’honorable R. Joseph ben-Siméon, un des disciples de premier ordre, à R. Moïse ben-Maïmoun1.
הן לב אחד ושׂפה אחת לשוננו.
§ 2Ce n’était qu’une seule pensée et un seul langage (que nous portions sur) notre langue,
ולא עבר זר ביננו.
§ 3et jamais aucun étranger ne s’est interposé entre nous.
וזה הַחִלּוֹ לעשות.
§ 4Voici comment il (ton disciple) a commencé2 :
לדור בצל ידידותך בא לחסות.
§ 5il est venu s’abriter sous l’ombre de ton amitié,
ולפני תורתך שפך שיחו.
§ 6il a épanché sa prière devant ta doctrine,
ולקראת אמונתך הוציא כל רוחו.
§ 7et devant ta fidélité il a mis à découvert toute son âme.
ואני הוא המדבר הנני.
§ 8C’est moi-même qui te parle ici.
דבר כי חפצתי צדקך אם יש מלין השיבני.
§ 9Parle, car je voudrais te justifier ; si tu as des paroles, réponds-moi3.
הלא אתמול בת אהביך כימה.
§ 10N’est-ce pas, qu’hier, ta fille bien-aimée, Pléiade,
היפה והנעימה.
§ 11la belle, la charmante,
נשאה חסד לפני.
§ 12a trouvé grâce devant moi ?
ותיטב הנערה בעיני.
§ 13La jeune fille me plut,
וארשתיה באמונה.
§ 14et je me suis fiancé sincèrement avec elle,
כדת וכהלכה על סיני נתונה.
§ 15selon la loi et la règle donnée sur le Sinaï.
בשלש אלה קדשתיה.
§ 16Je l’ai épousée par ces trois choses4 :
כסף ידידות למהר נתתיה.
§ 17en lui donnant pour dot l’argent de l’amitié ;
ושטר אהבים כתבתי לה כי אהבתיה.
§ 18en lui écrivant un contrat d’amour, car je l’aimais ;
וכי יבעל בחור בתולה בעלתיה.
§ 19et en l’étreignant comme le jeune homme étreint la vierge5.
ואחרי בכל אלה קניתיה.
§ 20Et, après l’avoir acquise de toutes ces manières,
לחפת החשק העירותיה.
§ 21je l’invitai au lit nuptial de l’amour ;
לא פתיתיה ולא אנסתיה.
§ 22je n’employai ni la persuasion ni la violence,
רק חשקה בי כי חשקתיה.
§ 23mais elle me donna son amour parce que je lui avais donné le mien
ונפשי בנפשה קשרתיה.
§ 24et que j’avais attaché mon âme à la sienne.
וכל זה בפני שני עדים ברורים.
§ 25Tout cela s’est passé devant deux témoins bien connus,
בן עביד אללה ובן רשד חברים.
§ 26les amis Ben-’Obeïd-Allah et Ben-Roschd6.
ובעודה בתוך חפתה תחתי זנתה.
§ 27Mais elle était encore dans son lit nuptial, sous mon pouvoir, que déjà elle me devint infidèle
ואחרי דודים אחרים פנתה.
§ 28et se tourna vers d’autres amants ;
וכפי המושלים מימי קדם קדמתה.
§ 29elle était, comme le dit un antique proverbe,
חצופה כלה שזנתה בתוך חפתה.
§ 30une fiancée impudente qui commet l’adultère dans le lit nuptial7.
לא מצאה בי עול כי רחקה מעלי.
§ 31Et, cependant, elle ne m’avait trouvé aucun tort, pour s’éloigner ainsi de moi8
וסרה מאהלי.
§ 32et pour quitter ma demeure.
ומראיה הנאוה לא הראתני.
§ 33Elle ne m’a plus montré son beau visage
וקולה הערב לא השמיעתני.
§ 34et elle ne m’a plus fait entendre sa douce voix.
ואתה לא כהית בבתך ולא הכלמתה.
§ 35Et toi, tu n’as pas blâmé ta fille et tu ne l’as pas confondue,
לא החטאת אותה ולא האשמתה.
§ 36tu ne lui as attribué aucun péché, aucune faute ;
ואולי מאתך היא נסבה.
§ 37peut-être même était-ce occasionné par toi,
וגם זו רעה רבה.
§ 38ce qui serait un grand mal.
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא או יהיה.
§ 39Maintenant, rends la femme à son mari, car il est un prophète ou il le sera ;
ויתפלל בעדך וחיה.
§ 40il priera pour toi et tu vivras9,
והיא גם היא יתפלל בעדה.
§ 41et il priera aussi pour elle,
להכין אותה ולסעדה.
§ 42pour la relever et pour l’appuyer.
ואם אינך משיב דע כי בסוף הפסוק תוקש.
§ 43Si tu ne la rend pas, sache que tu seras enlacé dans la fin du verset10 ;
ולכן רדוף שלום ובקש.
§ 44ainsi cours après la paix et cherche-la.
ולמען ייטב לך והארכת ימים.
§ 45Et, pour que tu sois heureux et que tu vives longtemps,
הט אזנך ושמע דברי חכמים.
§ 46prête l’oreille et écoute les paroles des sages
תנו רבנן ברוך מחזיר אבדה לבעלה.
§ 47qui ont dit : Béni soit celui qui rend une chose perdue à son propriétaire ;
ועל אחת כמה וכמה אשת חיל עטרת בעלה.
§ 48à plus forte raison, une femme forte, la couronne de son mari.
והנני מחכה לתשובתה ובעדה אני מפגיע.
§ 49J’espère son retour et je prie pour elle ;
וכל גוי וממלכה בעדה אשביע.
§ 50j’en conjure pour elle tous les peuples et tous les royaumes ;
ולמענה נפשי יום ליום תביע.
§ 51mon âme s’épanche pour elle chaque jour.
ובגוים ההם לא תרגיע.
§ 52Parmi ces peuples, elle n’aura pas de repos11 ;
אשרי המחכה ויגיע.
§ 53heureux celui qui espère et qui atteint12.
עבד אהבתו.
§ 54Le serviteur de votre amour,
נאמן בריתו.
§ 55fidèle à votre alliance,
הנכסף לראות פני הדרתו.
§ 56qui désire voir la face de votre excellence
המתאבק בעפר רגלי מעלתו.
§ 57et qui se roule dans la poussière des pieds de votre altesse.
יוסף ב״ר יהודה ב״ר שמעון ז״ל
§ 58Joseph ben-Iehouda ben-Siméon.
Réponse de Maïmonide
וזאת התשובה שהשיב לו הר״ם ב״מ״ ז״ל על השאלה
§ 1Voici la réponse que fit R. Moïse ben-Maïmoun à cette demande.
שמעו חכמים מלי.
§ 2Écoutez, ô sages, mes paroles,
הטו אזנכם ולכו אלי.
§ 3prêtez l’oreille et venez à moi ;
שפטו נא ביני ובין יריבי.
§ 4jugez entre moi et mon adversaire,
ואם יש בי עון הנני ענו בי.
§ 5et, si je suis coupable, me voici, témoignez contre moi.
את בתי כימה נתתי לכסיל חתני.
§ 6J’ai donné ma fille Pléiade à mon gendre Orion (sot)13 ;
וישנאה והיתה אמונה בגלגל אמונה.
§ 7il la prit en haine, quoiqu’elle fût solidement établie dans la sphère de la fidélité,
ויחשבה לזונה.
§ 8et il la prit pour une courtisane
כי כסתה פניה.
§ 9parce qu’elle avait voilé son visage14.
ומיום נלכדה רגלה ברשתו.
§ 10Depuis le jour où elle eut le pied pris dans son filet,
יען השפך נחשתו לבשתו.
§ 11et quand il eut honteusement découvert sa propre nudité15,
ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו.
§ 12un esprit de jalousie passa sur lui et il devint jaloux de sa femme ;
שארה כסותה ועונתה גרע.
§ 13il lui a retranché la nourriture, le vêtement et la cohabitation16,
ושׂם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע.
§ 14il a tenu sur elle des propos calomnieux et lui a fait une mauvaise réputation17.
ואחרי אשר קשר במושכותיו מעדנותיה.
§ 15Et, après l’avoir enlacée dans ses liens18,
קשר בשקרו על קשוריה.
§ 16il a conspiré, par son mensonge, contre sa ceinture virginale,
ואש קנאתו שלח במגדנותיה.
§ 17et, au milieu de ses cadeaux de fiancé, il a jeté le feu de sa jalousie.
ושלא כדת העיד כלאים.
§ 18C’est à tort qu’il l’a accusée de liaisons illicites,
והוסיף על חטאתו כפלים.
§ 19et il a commis une double faute
וריחה בעיני חשב להבאיש.
§ 20en cherchant à la mettre en mauvaise odeur auprès de moi.
וכה דבר אלי האיש.
§ 21Voici ce que cet homme m’a dit :
הנה בתך זנתה תחתי בתוך חפתה.
§ 22« Ta fille m’a fait des infidélités dans son lit nuptial ;
הביטה וראה את חרפתה.
§ 23regarde, vois sa honte ;
ופקוד עליה עונה ומעלה.
§ 24reproche-lui son crime et son infidélité,
והשב תשיבנה לבעלה.
§ 25ramène-la à son mari,
כי נביא הוא ויתפלל בעדך גם בעדה.
§ 26car il est un prophète, et il priera pour toi et pour elle ;
וישיב שבותה ויכין צעדה.
§ 27il rétablira son bien-être, il affermira son pas
ויכסה על עונה כי לא יחפוץ במותה.
§ 28et couvrira son crime, car il ne veut pas sa mort,
וי״י יסלח לה כי הניא אביה אותה.
§ 29et Dieu lui pardonnera quand son père l’aura ramenée19. »
ואתם ידעתם את האיש ואת שיחו.
§ 30Mais vous connaissez cet homme et son langage20,
כי הוא יוציא כל רוחו.
§ 31car il dit toute sa pensée ;
כי הוא בוטח בלבו.
§ 32il a une grande confiance en lui-même,
ומורה הלכה בפני רבו.
§ 33et il ose prononcer un jugement en présence de son maître21.
והוא גם הוא מוציא דבה.
§ 34C’est ainsi qu’il profère des calomnies (au hasard),
כסומא בארובה.
§ 35comme un aveugle (qui tâtonne) dans l’obscurité,
והנה עם נביאים נבא.
§ 36et il se place même au rang des prophètes ;
כי תואנה הוא מבקש וסבה.
§ 37car il cherche un prétexte et une cause
להתעולל עלילות.
§ 38pour commettre de mauvaises actions
ולדבר גדולות.
§ 39et pour parler avec fierté.
ועל דעתכם כי הוא איש טמא שפתים.
§ 40Mais vous savez que c’est un homme de lèvres impures ;
והיא לא נטמאה ולא חלו בה ידים.
§ 41car elle n’a pas été souillée et aucune main ne l’a touchée.
וחלילה לה מעשות כדברים האל.
§ 42Loin d’elle de faire de pareilles choses,
למעול מעל באישה לעשות נבלה בישראל.
§ 43d’être infidèle à son mari, de commettre une infamie en Israël,
לבלתי לכת אחרי ……..
§ 44et de ne pas suivre……
2. « Par ma langue et par ma plume »
Lettre de Maïmonide à Joseph
זאת האגרת שלח רבינו משה בן מימון ז״ל לר״ יוסף ב״ר יהודה תלמידו חשוב ז״צ״ל
§ 1Lettre envoyée par R. Moïse ben-Maïmoun à son honorable disciple, R. Joseph ben-Iehouda22.
שויתי י״י לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט
§ 2Je place toujours Dieu devant moi ; il est à ma droite, et je ne chancellerai pas ! (Ps. XVI, 8.)
בננו העזוז ותלמידנו היקר כבוד גדולת קדושת רב יוסף ראש הסדר ש״ץ ב״ר יהודה נ״ע …….
§ 3אמנם אהבתה לאביה היא אמתית והדומה שיש בה ספק נתפשׂ עליה מאוד
§ 4Certes, elle a un amour véritable pour son père25, et celui qui y mettrait un doute lui ferait grandement tort.
ואמנם אבן גבאר הפציר בנו בכמה כתבים עם הסוחרים
§ 5Quant à Ibn-Djabbâr, il a insisté auprès de nous par plusieurs lettres (qu’il nous a adressées) avec les négociants ;
וראיתי אדם יראה ממנו השתדלות וסיעתיו על מה שבקש מהיות כתיבתנו בידו.
§ 6j’ai vu en lui un homme qui montrait du zèle, et je l’ai aidé, comme il me l’avait demandé, en mettant mon écriture entre ses mains.
ודע שאני אכוון לעשות כל מה שיש בו ענותנות וא״ע״פ שיזיק לנו אצל ההמון מאוד.
§ 7Sache que j’ai pour but de faire toute chose dans laquelle il y a de l’humilité, quoique cela nous nuise auprès du vulgaire.
וכל מי שרוצה להראות שלמותו בחסרוני ואפילו הוא מקטני התלמידים מחלנו לו בזה.
§ 8Si quelqu’un veut montrer sa perfection en révélant mes défauts, fût-il un des derniers écoliers, je lui pardonne.
אמרו המישרים לדרך ההצלחה אוהב לפרוק ושונא לטעון שונא קודם כדי לכוף את יצרו
§ 9Nos guides dans la voie du bien ont dit : S’il s’agit de décharger le fardeau d’un ami ou de charger celui d’un ennemi, c’est l’ennemi qu’on doit secourir d’abord, afin qu’on apprenne à dompter sa passion ;
וכל מי שרצה להתישר התישר.
§ 10et il dépend de chacun de se laisser guider.
וכבר הודעתיה פנים בפנים אם היא זוכרת
§ 11Je l’ai déjà avertie verbalement, si elle se le rappelle,
שהאדם אם יסכים בזמננו זה לעשות או לומר כפי גמול כל האדם בכמות מעשיו כמו שנאמר ועם עקש תתפל
§ 12que si quelqu’un, de notre temps, se déterminait à agir ou à parler à l’égard de tout homme comme il le mérite par ses œuvres, suivant ces paroles (du psalmiste) : avec le pervers tu agiras tortueusement,
יקבע בנפשו זה קנין נקבע בכל מיני הרעות
§ 13il se ferait de cela une véritable nature composée de toute sorte de mauvaises qualités26 ;
לפי שרוב מי שרואה הוא עקש
§ 14car la plupart de ceux qu’on voit sont pervers.
אם כן הוא ראוי לאדם שרוצה להיות אדם שהוא יסתכל בהשלמת מדותיו וקנין שכליותיו [ולא] יעסוק דעתו בשטויות.
§ 15Ainsi donc, l’homme qui veut être homme doit viser à perfectionner ses mœurs et à acquérir des qualités intellectuelles, et il ne doit point occuper son esprit par des sottises.
וזה אשר אירע לילד מכאב לב וחוזק הכעס בשביל הטעאת מי שמטעה או בסבת חולק בשקר השְנַיִם מחיבים לך זה
§ 16Pour ce qui concerne la douleur et le grand chagrin que l’enfant a éprouvés, soit parce que cet homme a usé de tromperie, ou parce que, dans sa polémique, il a employé le mensonge, l’un et l’autre devaient, nécessairement, produire cet effet.
וכבר הייתי בשֵׁרותך וביותר משרותך ביותר חזק ממה שאתה בו
§ 17Je me suis trouvé déjà dans des affaires27 pareilles et même dans des affaires bien plus graves que celle qui t’occupe dans ce moment,
והייתי כמו אשר שמעת אמלא רצוני בלשוני וקולמוסי מגדולים וחכמים כשמבקשים לחלוק עלי.
§ 18et, comme tu l’as entendu, j’ai su me donner satisfaction, par ma langue et par ma plume, contre les grands et les savants qui ont engagé une polémique avec moi.
וכבר שמעת בלי ספק מה שהיה ביני ובין ר׳ יהודה הכהן בן מר פרחון ז״ל בשתי שאלות מן הטרפות
§ 19Tu as appris, sans doute, la discussion qui a eu lieu, au sujet de deux questions sur les Teréfôth28, entre moi et R. Iehouda Cohen, fils de Mar-Par’hôn,
וכן ביני ובין דיין סגלמסה בנו
§ 20et ensuite entre moi et son fils, juge de Ségelmesse ;
וביני ובין אבי יוסף בן מר יוסף נ״ע בענין שבויה
§ 21de même, une autre discussion, entre moi et Abou-Yousouf, fils de Mar-Joseph, au sujet d’une captive,
והרבה כמו אלה
§ 22et beaucoup d’autres affaires semblables.
ושמחתי בהם אוהבי ולבעל דיני בלשוני וקולמוסי
§ 23J’ai réjoui mes amis, et même mes adversaires, par ma langue et par ma plume :
בלשוני למי שהיה לפני ובקולמוסי למי שהיה רחוק
§ 24par ma langue, tous ceux qui se trouvaient en ma présence, et par ma plume, ceux qui étaient loin de moi.
ושלומכם יסגה ויפרה אמן אמן
§ 25Puisse votre salut grandir et prospérer, amen ! amen !
Sources — Notice sur Joseph ben-Iehouda ou Aboul’hadjadj Yousouf ben-Ya’hya al-Sabti al-Maghrebi, disciple de Maimonide, Imprimerie royale, Paris, 1842 (tiré à part du Journal asiatique, n° 11). Version numérisée : Bayerische Staatsbibliothek.