ספר יצירה — נוסח רס”ג
Livre de la Création — Version Saadia Gaon
Édition et traduction par Mayer Lambert (1891)
Chapitre 1 — الفصل الاول
Paragraphe 1 — ال הלכה الاولى[1]
בשלשים ושתים נתיבות פלאות[2] חכמה חקק[3] יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים *אל שדי[4] רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו ברא[5] את עולמו[6] בשלשה ספרים בְּסֵפֶר[7] וּסְפָר וְסִפּוּר עשר ספירות בלימה עשרים ושתים אותיות [יסוד][8] *שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות[9]
1:1
Par trente-deux voies mystérieuses de sagesse Yah, l’Éternel Sebaot, le Dieu d’Israël, Dieu vivant, Dieu tout-puissant, élevé et sublime, habitant l’Éternité et dont le nom est saint, a tracé et créé son monde, sous trois formes[1′], dans l’écriture, le nombre et la parole. (Ce sont) : dix nombres primordiaux[2′], vingt-deux lettres fondamentales, dont trois principales, sept doubles et douze simples[a].
Paragraphe 2 — ال הלכה الثانية[10]
עשר ספירות בלימה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד[11] מכונת באמצע במלה ולשון ופה[12] ומדתן עשר שאין להם סוף[13] עמק ראשית ועמק אחרית עמק טוב ועמק רע עמק רום ועמק תחת עמק מזרח ועמק מערב עמק צפון ועמק דרום ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולן ממעון קדשו ועד עדי[14] עד ∗
1:2
Dix nombres primordiaux selon le nombre des dix doigts, dont cinq sont en face de cinq. Et la personne de l’Unique est juste au milieu, par la parole, la langue et la bouche[3′]. Ils correspondent aux dix infinis : profondeur du commencement et profondeur de la fin, profondeur du bien et profondeur du mal, profondeur du haut et profondeur du bas, profondeur de l’orient et profondeur de l’occident, profondeur du nord et profondeur du sud ; et un maître unique, Dieu, Roi fidèle, les domine toutes du séjour de sa sainteté et jusque dans l’éternité des éternités.
Paragraphe 3 — ال הלכה ال גׄ[15]
עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות *שלש אמות אׄמׄשׄ יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים[16] *שבע כפולות בׄגׄדׄ כׄפׄרׄתׄ יסודן חיים ושלום חכמה ועושר זרע חן וממשלה[17] שתים עשרה פשוטות הׄ וׄ זׄ חׄ טׄ יׄ לׄ נׄ סׄ עׄ צׄ קׄ יסודן ראיה שמיעה ריחה שיחה לעיסה תשמיש מעשה והילוך רוגז שחוק הרהור ושינה ∗
1:3
Vingt-deux lettres fondamentales, trois principales : alef (א), mem (מ), schin (ש) ; elles correspondent au plateau du mérite, au plateau du démérite et à la balance de la loi qui met l’équilibre entre eux ; sept doubles, bet (ב), guimel (ג), dalet (ד), kaf (כ), pé (פ), resch (ר), tav (ת), qui correspondent à la vie, la paix, la sagesse, la richesse, la postérité, la faveur, la domination ; douze simples hé (ה), vav (ו), zayin (ז), ḥet (ח), ṭet (ט), yod (י), lamed (ל), nun (נ), samekh (ס), ʿayin (ע), ṣadé (צ), qof (ק), qui correspondent à la vue, l’ouïe, l’odorat, la parole, la nutrition, la cohabitation, l’action, la marche, la colère, le rire, la pensée et le sommeil.
Paragraphe 4 — ال הלכה ال דׄ[18]
שבהן חקק[19] יה יוי צבאות אלהי ישראל אלהים חיים אל שדי[20] רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו[21] שלשה אבות ותולדותיהן שבעה כובשין[22] ותצבאותיהן ושנים עשר גבולי אלכסן ראיה לדבר עדים נאמנים עולם שנה ונפש חוק[23] עשרה[24] שלשה שבעה ושנים עשר ופקודים בתלי גלגל ולב ∗
1:4
Par lesquelles Yah, Éternel Sebaot, Dieu d’Israël, Dieu vivant, Dieu tout-puissant, élevé, sublime, habitant l’Éternité et dont le nom est saint, a tracé trois pères et leurs postérités[4′], sept conquérants et leurs légions[5′], douze arêtes du cube[6′]. La preuve de la chose est (donnée par) des témoins dignes de foi, le monde, l’année et l’âme, qui ont la règle des dix, trois, sept et douze ; leurs préposés sont le dragon, la sphère et le cœur.
Chapitre 2 — الفصل الثاني
Paragraphe 1 — ال הלכה الاولى[25]
עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא עשתי[26] עשרה הבין בחכמה חכם בבינה בחון בהן יחקור מהן ודע וחשב וצור[27] והעמד דבר על בירורו[28] והושב[29] יוצר על מכונו[30] ומידתן עשר שאין להם סוף[31] צפיונן[32] כמראה בזק תכליתן אין להן קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדפו ולפני כסאו הן משתחוים ∗
2:1
Dix nombres primordiaux, dix et non neuf, dix et non onze. Comprends avec sagesse, et sois sage avec intelligence ; examine-les et sonde-les. Sache, pense, imagine ; établis la chose dans son évidence et établis le créateur à sa place. (Les nombres) correspondent à dix infinis ; quand on les aperçoit, ils ressemblent à l’éclair, et, à la fin, ils vont à l’infini ; on a dit d’eux qu’ils s’élancent et reviennent, sur l’ordre de (Dieu) ils se précipitent comme un ouragan et ils se prosternent devant son trône[7′].
Paragraphe 2 — ال הלכה ال בׄ[33]
עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות[34] שלש אמות אׄמׄשׄ סוד גדול מכוסה ומופלא ומפואר[35] שממנו יוצאין אש רוח ומים[36] שמהן נברא הכל שבע כפילות בׄגׄדׄ כׄפׄרׄתׄ יסודן משתמשות בשני לשונות[37] בֵּי בֵֿי גִימַל גִֿימַל דֶּלֶת דֶֿלֶת כַּף כַֿף פֵּי פֵֿי רֵּיש רֵישׂ תָּיו תָֿיו[38] רך וקשה תבנית גבור וחלש כפולות[39] שהן תמורות תמורת[40] חיים מות תמורת שלום רע[41] תמורת חכמה אולת תמורת עשר עוני תמורת זרע שממה תמורת חן כיאור[42] תמורת ממשלה עבדות ∗
2:2
Paragraphe 3 — ال הלכה ال גׄ[43]
שבע כפולות בֹגֹדֹ כֹפֹרֹתֹ[44] שבע ולא שש שבע ולא שמנה[45] שש צלעות לששה סדרים[46] והיכל קדש מכוון[47] באמצע ברוך יוי ממקומו הוא מקומו שלעולם ואין עולמו מקומו[48]∗
2:3
Sept doubles : bet (ב), guimel (ג), dalet (ד), kaf (כ), pé (פ), resch (ר), tav (ת). Sept et non six, sept et non huit, six côtés dans les six directions, et le temple placé juste au milieu — l’Éternel soit béni de son endroit ! il est l’endroit du monde et le monde n’est pas son endroit.
Paragraphe 4 — ال הלכה ال דׄ[49]
*שתים עשרה פשוטות שתים עשרה ולא עשתי עשרה שתים עשרה[50] ולא שלש עשרה שנים עשר גבולי אלכסן *מפצלין לששה סדרים מפסקין בין רוח לרוח[51] גבול מזרחית צפונית[52] גבול מזרחית רומית[53] גבול מזרחית תחתית גבול צפונית מערבית [גבול צפונית רומית] גבול צפונית תחתית גבול מערבית דרומית גבול מערבית רומית גבול מערבית תחתית גבול דרומית מזרחית[54] גבול דרומית רומית גבול דרומית תחתית[55]∗
2:4
Douze simples, douze et non onze, douze et non treize : douze arêtes des angles, se divisant dans les directions, séparant les différents côtés : arête est-nord, arête est-haut, arête est-bas, arête nord-ouest, arête nord-haut, arête nord-bas, arête ouest-sud, arête ouest-haut, arête ouest-bas, arête sud-est, arête sud-haut, arête sud-bas.
Paragraphe 5 — ال הלכה ال הׄ[56]
*שבהן חקק יה יוי צבאות אלהי ישראל אלהים חיים אל שדי רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו[57] עשרים ושתים אותיות[58] קבועות בגלגל[59] חזר גלגל פנים ואחור *חוזר גלגל פנים ואחור[60] סימן לדבר אין[61] בטובה למעלה מענג ואין ברעה למעלה מנגע ∗
2:5
Par lesquelles Yah, l’Éternel Sebaot, Dieu d’Israël, Dieu vivant, Dieu tout-puissant, noble et sublime, habitant l’éternité et dont le nom est saint, a tracé vingt-deux lettres, fixées à la sphère ; la sphère tourne devant derrière, la sphère tourne devant derrière. Un signe de la chose : Rien ne dépasse en bien les délices (ʿônèg) et rien ne dépasse en mal la plaie (négaʿ).
Paragraphe 6 — ال הלכה ال וׄ[62]
*ראיה לדבר עדים נאמנים עולם שנה ונפש[63] עולם ספירתו בעשרה שלשה אש ורוח ומים שבעה שבעה כוכבים שנים עשר שנים עשר מזלות שנה ספירתה בעשרה שלשה קור וחום ורויה שבעה שבעת ימי בראשית שנים עשר שנים עשר ירחים נפש ספירתה בעשרה שלשה ראש וגויה ובטן שבעה שערים שנים עשר שנים עשר מנהיגן ∗
2:6
La preuve de la chose est (donnée) par des témoins dignes de foi : le monde, l’année, l’âme. Le monde se compte par dix : Les trois sont le feu, l’air et l’eau ; les sept sont les sept planètes ; les douze sont les douze signes du zodiaque. L’année se compte par dix : Les trois sont l’hiver, l’été et la demi-saison ; les sept sont les sept jours de la création ; les douze sont les douze mois. La personne compte par dix : Trois sont la tête, le tronc et le ventre ; les sept sont les sept ouvertures ; les douze sont les douze organes directeurs.
Chapitre 3 — الفصل الגׄ
Paragraphe 1 — ال הלכה الاولى[64]
עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר בלום לבך מלהרהר ואם רץ לבך שוב למקום[65] שכך נאמר רצוא ושוב ועל דבר זה נכרתה ברית *ומידתן עשר שאין להם סוף[66] נעוץ סופן בתחילתן *ותחילתן בסופן[67] כשלהבת קשורה בגחלת *דע וחשב וצור[68]* שהיוצר אחד[69] ואין בלעדיו[70] ולפני אחד מה אתה סופר ∗
3:1
Dix nombres fermés ; ferme ta bouche pour ne pas parler, ferme ton cœur pour ne pas penser, et si ton cœur s’élance, retourne vers l’Endroit, car il est dit ainsi : Ils courent et reviennent. Fixe leur fin dans leur commencement et leur commencement dans leur fin, comme une flamme fixée à un charbon[9′]. Sache, pense et imagine que le Créateur est un et qu’il n’y en a pas en dehors de lui, et devant l’unité que comptes-tu ?
Paragraphe 2 — ال הלכה ال בׄ[71]
*עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אומות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות[72] שלש אומות אׄמׄשׄ שלש אומות אש רוח ומים תולדות שמים אש תולדות אויר רוח תולדות ארץ מים[73] *אש למעלה ומים למטה ורוח חוק מכריע בינתים[74] *מם דוממת[75] שין שורקת אלף חוק מכריע בינתים[76] אׄמׄשׄ חתום בשש טבעות ומחותל[77] בזכר ונקבה *דע וחשב וצור[78] שהאש נושא מים ∗
3:2
Vingt-deux lettres fondamentales : trois principales, sept doubles, douze simples. Trois principales, alef (א), mem (מ), schin (ש) ; le feu, l’air et l’eau. L’origine du ciel est le feu, l’origine de l’atmosphère est l’air, l’origine de la terre est l’eau : le feu monte, l’eau descend et l’air est la règle qui met l’équilibre entre eux ; le mem (מ) est grave, le schin (ש) est aigu, l’alef (א) est intermédiaire entre eux. Alef (א)-mem (מ)-schin (ש) est scellé de six sceaux et enveloppé dans le mâle et la femelle[10′]. Sache, pense et imagine que le feu supporte l’eau.
Paragraphe 3 — ال הלכה ال גׄ[79]
שבע כפולות בׄגׄדׄ כׄפׄרׄתׄ משתמשות בשני לשונות בֵּי בֵֿי גּמל גֿמל דּלת דֿלת כּף כֿף פּי פֿי רּיש רֿיש תּו תֿו רך וקשה תבנית גבור וחלש כפולות שהן תמורות תמורת חיים מות תמורת שלום רע תמורת חכמה אולת תמורת עושר עוני תמורת זרע שממה תמורת חן כיאור תמורת ממשלה עבדות ∗
3:3
Sept doubles : b, g, d, k, p, r, t, qui sont usitées avec deux prononciations ; bet (בּ), bhet (ב) ; guimel (גּ), ghimel (ג) ; dalet (דּ), dhalet (ד) ; kaf (כּ), khaf (כ) ; pé (פּ), phé (פ) ; resch (רּ), rhesch (ר) ; tav (תּ), thav (ת) : l’une douce, l’autre dure, à l’instar du fort et du faible. Les doubles représentent des contraires. Le contraire de la vie, c’est la mort ; le contraire de la paix, c’est le malheur ; le contraire de la sagesse, c’est la sottise ; le contraire de la richesse, c’est la pauvreté ; le contraire de la culture, c’est le désert ; le contraire de la grâce, c’est la laideur ; le contraire du pouvoir, c’est la servitude.
Paragraphe 4 — ال הלכה ال דׄ[80]
שתים עשרה פשוטות הׄ וׄ זׄ חׄ טׄ יׄ לׄ נׄ סׄ עׄ צׄ קׄ חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן[81] *כאיוצד צרפן[82] שתי אבנים[83] בונות שני[84] בתים שלש בונות ששה בתים ארבע בונות עשרים ודׄ בתים הׄ בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים *שבע בונות חמשת אלפים וארבעים בתים[85] מיכן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר[86] * ומה שאין האוזן יכולה[87] לשמוע[88] ∗
3:4
Douze lettres simples : hé (ה), vav (ו), zayin (ז), ḥet (ח), ṭet (ט), yod (י), lamed (ל), nun (נ), samekh (ס), ʿayin (ע), ṣadé (צ), qof (ק). Il les a tracées, taillées, multipliées, pesées et permutées : comment les a-t-il multipliées ? Deux pierres bâtissent deux maisons, trois bâtissent six maisons, quatre bâtissent vingt-quatre maisons, cinq bâtissent cent vingt maisons, six bâtissent sept cent vingt maisons, sept bâtissent cinq mille quarante maisons. A partir de là, va et compte ce que ta bouche ne peut exprimer, ce que ton oreille ne peut entendre.
Paragraphe 5 — ال הלכה ال הׄ[89]
*שבהן חקק יה יוי צבאות אלהי ישראל אלהים חיים אל שדי רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו[90] יה שני שמות יָהוָה ארבעה שמות צבאות אות הוא בצבא שלו אלהי ישראל שר הוא *מפני אל[91] אלהים חיים שלשה נקראו חיים אלהים חיים מים חיים עץ חיים אל שדי אל קשה שדי שעד כן דאי רם שהוא יושב ברומו שלעולם ורם על כל הרמים ונשא שהוא נושא וסובל מעלה ומטה שכל הנושאין הן למטה ומשואן למעלה והוא *למעלה ומשואו למטה[92] ונושא וסובל את כל העולם כלו שוכן עד שמלכותו עדי עד ואין לה הפסק[93] וקדוש שמו שהוא קדוש ומשרתיו קדושין[94] ולו אומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש ∗
3:5
Par lesquelles Yah, l’Éternel Sebaot, le Dieu d’Israël, Dieu vivant, Seigneur tout-puissant, élevé et sublime, habitant l’éternité et dont le nom est saint a tracé (le monde). YaH se compose de deux lettres, YHVH de quatre lettres. Sebaot : Il est comme un signe dans son armée. Dieu d’Israël : (Israël) est un prince devant Dieu. Dieu vivant : Trois choses sont appelées vivantes : Dieu vivant, eau vive, et arbre de la vie. El : Fort. Sadday : Jusque-là il suffit. Élevé : car il réside dans la hauteur du monde, et est au-dessus de tous les êtres élevés. Sublime : car il porte et soutient le haut et le bas ; tandis que les porteurs sont en bas et leur charge en haut, lui est en haut et il porte en bas ; il porte et soutient le monde entier. Habitant l’éternité : car son règne est éternel et ininterrompu. Son nom est saint : car lui et ses serviteurs sont saints et ils lui disent chaque jour : Saint, saint, saint.
Paragraphe 6 — ال הלכה ال וׄ[95]
*ראיה לדבר עדים נאמנים עולם שנה ונפש[96] שנים עשר למטה ושבעה על גביהן ושלשה על גבי שבעה ומשלשתן יסד מעונו וכולן תלויין באחד סימן לאחד ואין שני לו מלך יחיד בעולמו שהוא אחד ושמו אחד ∗
3:6
La preuve de la chose (est fournie par) des témoins dignes de foi : le monde, l’année, l’âme. Les douze sont en bas, les sept au-dessus d’eux et les trois au-dessus des sept. Des trois il a formé son sanctuaire et tous sont attachés à l’Un : Signe de l’Un qui n’a pas de second, Roi unique dans son monde, qui est un et dont le nom est un.
Chapitre 4 — الفصل الדׄ
Paragraphe 1 — ال הלכה الاولى[97]
עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים *חי העולמים[98] *נכון כסאו מאז[99] ברוך ומבורך שמו[100] *תמיד לעולם ועד[101] זו רוח הקדש[102] ∗
4:1
Dix nombres primordiaux. Premièrement : L’esprit du Dieu vivant, vie du monde, dont le trône est affermi de toute éternité. Son nom est loué et béni toujours et éternellement : c’est là l’esprit saint.
Paragraphe 2 — ال הלכה ال בׄ[103]
שתים רוח מרוח חקק וחצב בה ארבע *רוחות השמים[104] מזרח ומערב צפון ודרום ורוח בכל אחת מהן ∗
4:2
Deuxièmement : Il a tracé un air d’un autre air, il a taillé les quatre côtés du ciel : l’orient, l’occident, le nord et le sud, et il y a un vent de chaque (côté).
Paragraphe 3 — ال הלכה ال גׄ[105]
עשרים ושתים אותיות *יסוד שלש אומות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות אותיות[106] חצובות ברוח חקוקות בקול קבועות בפה בחמשה מקומות אׄ הׄ חׄ עׄ בׄ וׄ מׄ פׄ גׄ יׄ כׄ קׄ דׄ טׄ לׄ נׄ תׄ זׄ סׄ צׄ רׄ שׄ[107] *אׄ הׄ חׄ עׄ משתמשות בסוף הלשון ובית הבליעה בׄ וׄ מׄ פׄ בין שפתים *ובראש הלשון[108] גׄ יׄ כׄ קׄ על שליש הלשון נכרתות דׄ טׄ לׄ נׄ תׄ *על חצי הלשון משתמשות עם הקול[109] זׄ סׄ צׄ רׄ שׄ בין שנים ובלשון ישן[110] ∗
4:3
Vingt-deux lettres fondamentales : Trois principales, sept doubles et douze simples ; lettres taillées dans l’air, tracées par la voix, fixées dans la bouche en cinq endroits : Alef (א), hé (ה), ḥet (ח), ʿayin (ע) ; bet (ב), vav (ו), mem (מ), pé (פ) ; guimel (ג), yod (י), kaf (כ), qof (ק) ; dalet (ד), ṭet (ט), lamed (ל), nun (נ), tav (ת), zayin (ז) ; samékh (ס), ṣadé (צ), resch (ר), schin (ש). Les gutturales se prononcent avec la fin de la langue, les linguales vers le milieu de la langue en se prononçant avec la voyelle, les sifflantes entre les dents et avec la langue inerte.
Paragraphe 4 — ال הלכה ال דׄ[111]
עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן ויצר בהן[112] כל היצור וכל[113] העתיד לצור וכאיוצד צרפן[114] אלף עם כלן וכולן עם אלף בית עם כולן וכולן עם בית *גימל עם כולן וכולן עם גימל[115] וכולן חוזרות חלילה *נמצאו יוצאות במאתים ושלשים[116] ואחד שערים נמצא כל הדבור וכל היצור יוצא בשם אחד[117] ∗
4:4
Les vingt-deux lettres, il les a tracées, taillées, multipliées, pesées et interverties et il en a formé toutes les créatures et tout ce qui sera créé. Et de quelle façon les a-t-il multipliées ? L’alef (א) avec toutes et toutes avec l’alef (א), le bet (ב) avec toutes et toutes avec le bet (ב), le guimel (ג) avec toutes et toutes avec le guimel (ג) ; toutes tournent en cercle ; il se trouve qu’elles sortent par deux cent trente et une portes ; il se trouve que toutes les paroles sortent sous un même nom.
Paragraphe 5 — ال הלכה ال הׄ[118]
Il a formé du néant le réel et il a fait exister ce qui n’était pas ; il a taillé de grandes colonnes d’un air insaisissable.
Paragraphe 6 — ال הלכה ال וׄ[121]
שלש מים מרוח חקק וחצב בה תהו ובהו רפש וטיט *עשאן[122] כמין ערוגה חצבן כמין חומה סיככן כמין מעזיבה[123] *ויצק מים עליהם[124] ונעשו עפר שנׄ כי לשלג יאמר הוא ארץ תהו זה קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו בהו אילו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמביניהם יוצאין מים[125] *שנׄ ונטה עליה קו תהו ואבני בהו[126] ∗
4:6
Troisièmement : Il a créé l’eau de l’air ; il a tracé et taillé avec elle le tohu et le bohu, le limon et l’argile, il en a fait comme une sorte de parterre, il les a taillés en une sorte de mur, il les a couverts comme une sorte de toiture ; il a fait couler l’eau dessus, et cela est devenu la terre, comme il est écrit : Car à la neige il dit : Sois de la terre. (Tohu, c’est la ligne verte qui entoure le monde entier, bohu ce sont les pierres trouées et enfoncées dans l’océan, d’où sort l’eau, comme il est dit : Il étendra sur elle la ligne de tohu et les pierres de bohu[11′].)
Paragraphe 7 — ال הלכה ال זׄ[127]
ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא כבוד וכל צבא מרום[128] שכן כתוב עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ∗
4:7
Quatrièmement : Le feu de l’eau. Il a tracé et taillé avec lui le trône de gloire et toute la légion céleste, comme il est écrit : Il fait des vents ses messagers et ses serviteurs de feu flamboyant.
Paragraphe 8 — ال הלכה ال חׄ[129]
[חמש] ברר[130] שלש פשוטות[131] וקבען בשמו הגדול[132] חתם בהן שש קצוות חתם רום[133] פנה למעלה וחתמו ביׄהׄוׄ שש חתם תחת פנה למטה וחתמו ביׄוׄהׄ שבע חתם מזרח פנה לפניו וחתמו בהׄוׄיׄ[134] שמנה חתם מערב פנה לאחריו[135] וחתמו בהׄיׄוׄ[136] תשע חתם דרום פנה לימינו וחתם בוׄיׄהׄ עשר חתם צפון פנה לשמאלו וחתמו בוׄהׄיׄ אילו עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים *שתים רוח מרוח שלש מים[137] מרוח ארבע אש ממים רום[138] ותחת מזרח ומערב צפון ודרום ∗
4:8
Cinquièmement. Il a choisi trois lettres simples et les a fixées avec son grand nom et a scellé avec elles les six côtés. Il a scellé le haut, il s’est tourné en haut et l’a scellé avec yod (י), hé (ה), vav (ו). Sixièmement : Il a scellé le bas : Il s’est tourné en bas et l’a scellé yod (י), vav (ו), hé (ה). Septièmement. Il a scellé l’orient, il s’est tourné devant lui et il l’a scellé avec hé (ה), vav (ו), yod (י). Huitièmement il a scellé l’occident, il s’est tourné derrière lui, et l’a scellé avec hé (ה), yod (י), vav (ו). Neuvièmement. Il a scellé le midi : Il s’est tourné à droite et l’a scellé avec vav (ו), yod (י), hé (ה). Dixièmement : Il a scellé le nord, il s’est tourné à gauche et l’a scellé avec vav (ו), hé (ה), yod (י). Voilà les dix nombres primordiaux : 1° l’esprit du Dieu vivant ; 2° l’air (créé) de l’esprit ; 3° l’eau créée de l’air ; 4° le feu (créé) de l’eau ; [5°-10°] le haut, le bas, l’orient, l’occident, le nord, le sud.
Chapitre 5 — الفصل الהׄ[139]
[אׄ] המליך את אלף ברוח וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[140] וצר[141] בו אויר בעולם *ורויה בשנה[142] וגויה בנפש[143] זכר ונקבה זכר באמש ותקבה באשם
5:1
Il a fait régner l’alef (א) dans l’air, il lui a attaché une couronne et a combiné une (lettre) avec l’autre, et il a créé avec lui l’atmosphère dans le monde, la demi-saison dans l’année et le tronc dans la personne : mâle et femelle, mâle avec émesch et la femelle avec ascham.
Il a fait régner le mem (מ) sur l’eau, il lui a attaché une couronne et il les a mélangés l’un avec l’autre, et il a formé avec lui la terre dans le monde et l’hiver dans l’année et le ventre dans la personne.
גׄ המליך את שין באש וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר[141] בו שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש[145] זכר ונקבה כאיזה צד צרפן אמש אשם משא מאש שאם שמא שמים אש אויר רום ארץ מים ראשו *של אדם אש לבו רוח בטנו מים[146]
5:3
Il a fait régner le schin (ש) dans le feu, et il lui a attaché une couronne et il les a mêlés l’un avec l’autre, et il a créé avec lui le ciel dans le monde, l’été dans l’année, la tête dans la personne, mâle et femelle. De quelle façon les a-t-il mêlés ? Alef (א), mem (מ), schin (ש) ; alef (א), schin (ש), mem (מ) ; mem (מ), schin (ש), alef (א) ; mem (מ), alef (א), schin (ש) ; schin (ש), alef (א), mem (מ) ; schin (ש), mem (מ), alef (א). Le ciel est du feu, l’atmosphère est de l’air, la terre est de l’eau. La tête de l’homme est du feu, son cœur est de l’air, son ventre est de l’eau.
Sept lettres doubles, b, g, d, k, p, r, t ; il les a tracées, taillées, mélangées, équilibrées et permutées ; il a créé avec elles les planètes, les jours et les ouvertures.
Il a fait régner le bet (ב) et il lui a attaché une couronne, et les a combinés l’un avec l’autre et il a créé avec lui Saturne dans le monde, le sabbat dans l’année, et la bouche dans la personne.
וׄ המליך את גימל וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[151] וצר בו צדק בעולם ואחד בשבת בשנה ועין ימין בנפש[152]
5:6
Il a fait régner le guimel (ג), il lui a attaché une couronne et les a mélangés l’un avec l’autre, il a créé avec lui Jupiter dans le monde, dimanche dans l’année, l’œil droit dans la personne.
זׄ המליך את דלת וקשר לו *כתר וצרפן זה עם זה[153] וצר בו מאדים בעולם ושני בשבת בשנה ועין שמאל בנפש[154]
5:7
Il a fait régner le dalet (ד), il lui a attaché une couronne, il les a mélangés l’un avec l’autre, et il a créé avec lui Mars dans le monde, le lundi dans l’année et l’œil gauche dans la personne.
חׄ המליך את כף וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[155] וצר בו חמה בעולם ושלישי בשבת בשנה ואף ימין בנפש[156]
5:8
Il a fait régner le kaf (כ), il lui a attaché une couronne, et les a mêlés l’un avec l’autre, et a créé avec lui le soleil dans le monde, le mardi dans l’année, la narine droite dans la personne.
טׄ המליך את פי וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[157] וצר בו נוגה בעולם ורביעי בשבת בשנה ואף שמאל בנפש[158]
5:9
Il a fait régner le pé (פ) et il lui a attaché une couronne, il les a mêlés l’un avec l’autre, et a créé avec lui Vénus dans le monde, le mercredi dans l’année, la narine gauche dans la personne.
יׄ המליך את ריש וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[159] וצר בו כוכב חמה בעולם וחמשי בשבת בשנה ואזן ימין בנפש[160]
5:10
Il a fait régner le resch (ר), il lui a attaché une couronne et les a multipliés l’un avec l’autre, et a créé avec lui Mercure dans le monde, le jeudi dans l’année, l’oreille droite dans la personne.
יׄאׄ המליך את תיו וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[161] וצר בו לבנה בעולם וששי בשבת ואזן שמאל בנפש[162]
5:11
Il a fait régner le tav (ת), il lui a attaché une couronne, il les a multipliés l’un avec l’autre, et a créé avec lui la lune dans le monde, le vendredi dans l’année, l’oreille gauche dans la personne.
יׄבׄ חיצה את העדים והעמידן אחד אחד לבדו עולם לבדו ושנה לבדה ונפש לבדה[163] ∗
5:12
Il a séparé les témoins et les a placés chacun à part, le monde à part, l’année à part et la personne à part.
Chapitre 6 — الفصل الוׄ[164]
*[אׄ] שתים עשרה פשוטות הׄ וׄ זׄ חׄ טׄ יׄ לׄ נׄ סׄ עׄ צׄ קׄ חקקן חצבן[165] *צרפן שקלן והמירן[166] *וצר בהן מזלות חדשים ומנהגים[167] שני לעיזים ושני עליזים שני נועצים ושני עליצים והן קרקבנין ושתים ידים ושתי רגלים[168] *עשאן כעין מריבה[169] וערכן כמין מלחמה וזה לעומת זה עשה האלהים[170]
6:1
Douze simples : hé (ה), vav (ו), zayin (ז), ḥet (ח), ṭet (ט), yod (י), lamed (ל), nun (נ), samekh (ס), ʿayin (ע), ṣadé (צ), qof (ק). Il les a tracées, taillées, multipliées, équilibrées et permutées et il a créé avec elles les signes du zodiaque, les mois et les organes directeurs : deux agités[12′], deux tranquilles[13′], deux délibérants[14′], deux gais (qui sont les deux intestins)[15′], les deux mains, les deux pieds[16′]. Il les a mis comme en lutte et les a rangés comme en bataille. Dieu a fait l’un en face de l’autre.
בׄ שלשה אחד אחד[171] לבדו[172] שבעה חלוקין[173] שלשה *על גבי[174] שלשה ואחד חוק מכריע בינתים שנים עשר עומדין[175] במלחמה שלשה אוהבים ושלשה אויבים[176] שלשה ממיתים ושלשה מחיים[177] והולן אדוקין זה עם זה[178] *וסימן לדבר עשרים ושנים[179] חפצים וגוף אחד[180]
6:2
Trois, chacun à part ; sept divisés trois au-dessus de trois, et l’un la règle qui met l’équilibre entre eux. Douze placés en bataille : trois amis, trois ennemis, trois meurtriers et trois résurrecteurs et tous attachés l’un à l’autre[17′] ; signe de la chose : vingt-deux objets et un corps.
גׄ כאיוצד צרפן הׄוׄ וׄהׄ זׄחׄ חׄזׄ טׄיׄ יׄטׄ לׄנׄ נׄלׄ סׄאׄ אׄסׄ צׄקׄ קׄצׄ
6:3
De quelle façon les a-t-il multipliées : hé (ה) vav (ו), vav (ו) hé (ה), zayin (ז) ḥet (ח), ḥet (ח) zayin (ז), ṭet (ט) yod (י), yod (י) ṭet (ט), lamed (ל) nun (נ), nun (נ) lamed (ל), samekh (ס) ʿayin (ע), ʿayin (ע) samekh (ס), ṣadé (צ) qof (ק), qof (ק) ṣadé (צ).
דׄ המליך את הי וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[181] וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה וכבד בנפש
6:4
Il a fait régner le hé (ה), lui a attaché une couronne, il les a multipliés l’un avec l’autre, et il a créé avec lui le Bélier dans le monde, nisan dans l’année et le foie dans la personne.
הׄ המליך את וא וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[182] וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ומרה בנפש
6:5
Il a fait régner le vav (ו), lui a attaché une couronne, les a multipliés l’un avec l’autre, il a créé avec lui le Taureau dans le monde, iyyar dans l’année, la bile dans la personne.
וׄ המליך את זין וקשר לו כתר *וצרפן זה עם זה[183] וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה וטחול בנפש
6:6
Il a fait régner le zayin (ז), lui a attaché une couronne, les a multipliés l’un avec l’autre, et a créé avec lui les Gémeaux dans le monde, sivan dans l’année et la rate dans la personne.
זׄ המליך את חת וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ומסס בנפש
6:7
Il a fait régner le ḥet (ח), lui a attaché une couronne, les a multipliés l’un avec l’autre et a créé le Cancer dans le monde, tammuz dans l’année et l’estomac dans la personne.
חׄ המליך את טת וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכולית שלימין בנפש
6:8
Il a fait régner le ṭet (ט), lui a attaché une couronne et les a multipliés l’un avec l’autre et a créé avec lui le Lion dans le monde, ab dans l’année, le rein droit dans la personne.
טׄ המליך את יוד וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליה שלשמאל בנפש
6:9
Il a fait régner le yod (י), il lui a attaché une couronne, il les a multipliés l’un avec l’autre et a créé avec lui la Vierge dans le monde, élul dans l’année et le rein gauche dans la personne.
יׄ המליך את למד וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וקרקבן בנפש
6:10
Il a fait régner le lamed (ל), il lui a attaché une couronne, il les a multipliés l’un avec l’autre et a créé avec lui la Balance dans le monde, tischri dans l’année, l’intestin abstinent dans la personne.
יׄאׄ המליך את נון וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה וקיבה בנפש
6:11
Il a fait régner le nun (נ), lui a attaché une couronne, les a multipliés l’un avec l’autre, et il a créé le Scorpion dans le monde, marheschvan dans l’année, l’intestin aveugle dans la personne.
יׄבׄ המליך את סמך וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה יד ימין בנפש
6:12
Il a fait régner le samekh (ס), lui a attaché une couronne, les a multipliés l’un avec l’autre et a créé le Sagittaire dans le monde, kislev dans l’année, la main droite dans la personne.
יׄגׄ המליך את עין וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה ויד שמאל בנפש
6:13
Il a fait régner le ʿayin (ע), lui a attaché une couronne, il les a multipliés l’un avec l’autre et a créé avec lui le Capricorne dans le monde, tébet dans l’année, la main gauche dans la personne.
יׄדׄ המליך את צדי וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה ורגל ימין בנפש
6:14
Il a fait régner le ṣadé (צ), lui a attaché une couronne, il les a multipliés l’un avec l’autre et il a créé avec lui le Verseau dans le monde, schebat dans l’année, le pied droit dans la personne.
הׄיׄ המליך את קוף וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה ורגל שמאל בנפש
6:15
Il a fait régner le qof (ק), lui a attaché une couronne et a créé avec lui les Poissons dans le monde, adar dans l’année et le pied gauche dans la personne.
יׄוׄ חיצה את העדים והעמידן אחד אחד לבדו עולם לבדו ושנה לבדה ונפש לבדה[184] ∗
6:16
Il a divisé les témoins, les a placés chacun à part, le monde à part, l’année à part et la personne à part.
Chapitre 7 — الفرق الזׄ[185]
[אׄ] אויר רויה וגויה ארץ קור ובטן שמים חום וראש והוא אׄמׄשׄ
7:1
Air, demi-saison, tronc — Terre, hiver, ventre — Ciel, été, tête, et ce sont alef (א), mem (מ), schin (ש).
בׄ שבתאי שבת ופה צדק אחד בשבת ועין ימין מאדים שני בשבת ועין שמאל חמה שלישי בשבת ואף ימין נוגה רביעי בשבת ואף שמאל כוכב חמה חמישי בשבת ואזן ימין לבנה ששי בשבת ואזן שמאל והן בׄגׄדׄ כׄפׄרׄתׄ
7:2
Saturne, samedi, bouche — Jupiter, dimanche, œil droit — Mars, lundi, œil gauche — Soleil, mardi, narine droite — Vénus, mercredi, narine gauche — Mercure, jeudi, oreille droite — Lune, vendredi, oreille gauche, ce sont bet (ב), guimel (ג), dalet (ד), kaf (כ), pé (פ), resch (ר), tav (ת).
גׄ טלה ניסן וכבד שור אייר ומרה תאומים סיון וטחול סרטן תמוז ומסיס אריה אב וכוליה שלימין בתולה אלול וכוליה[186] שלשמאל מאזנים תשרי וקרקבן עקרב מרחשון וקיבה קשת כסלו ויד ימין גדי טבת ויד שמאל דלי שבט ורגל ימין דגים אדר ורגל שמאל והן[187] הׄוׄ זׄחׄ טׄיׄ לׄנׄ סׄעׄ צׄקׄ ∗
7:3
Bélier, nisan, foie — Taureau, iyyar, bile — Gémeaux, sivan, rate — Cancer, tammuz, estomac — Lion, ab, rein droit — Vierge, élul, rein gauche — Balance, tischri, intestin abstinent — Scorpion, marheschvan, intestin aveugle — Sagittaire, kislev, main droite — Capricorne, tébet, main gauche — Verseau, schebat, pied droit — Poissons, adar, pied gauche ; et ce sont hé (ה), vav (ו), zayin (ז), ḥet (ח), ṭet (ט), yod (י), lamed (ל), nun (נ), samekh (ס), ʿayin (ע), ṣadé (צ), qof (ק).
Chapitre 8 — الفرق الחׄ[188]
*נוצר עם אלף אילו רוח אויר רויה וגויה לשון
8:1
Avec l’alef (א) ont été formés : l’air, l’atmosphère, la demi-saison, la poitrine et la règle de l’équilibre (fléau).
נוצר עם מים אילו מים ארץ קור ובטן וכף חובה
8:2
Avec le mem (מ) ont été formés : l’eau, la terre, l’hiver, le ventre, le plateau du démérite.
נוצר עם שין אילו אש שמים החם [וראש] וכף זכות
8:3
Avec le schin (ש) ont été formés : le feu, le ciel, l’été, la tête et le plateau du mérite.
נוצר עם בית אילו שבתאי שבת ופה חיים ומות
8:4
Avec le bet (ב) ont été formés : Saturne, le Sabbat, la bouche, la vie et la mort.
נוצר עם גימל אילו צדק ראשון[189] בשבת ועין ימין שלום ורע
8:5
Avec le guimel (ג) ont été formés : Jupiter, le dimanche, l’œil droit, la paix et le malheur.
נוצר עם דלת אילו מאדים שני בשבת ועין שמאל חכמה ואולת
8:6
Avec le dalet (ד) ont été formés : Mars, le lundi, l’œil gauche, la sagesse et la sottise.
נוצר עם כף אילו חמה שלישי בשבת ואף ימין עושר ועוני
8:7
Avec le kaf (כ) ont été formés : le soleil, le mardi, la narine droite, la richesse et la pauvreté.
נוצר עם פי אילו נוגה רביעי בשבת ואף שמאל זרע ושממה
8:8
Avec le pé (פ) ont été formés : Vénus, le mercredi, la narine gauche, la culture et le désert.
נוצר עם ריש אילו כוכב חמה חמישי בשבת ואזן ימין חן וכיאור
8:9
Avec le resch (ר) ont été formés : Mercure, jeudi, l’oreille droite, la grâce et la laideur.
נוצר עם תו אילו לבנה ששי בשבת ואזן שמאל ממשלה ועבדות
8:10
Avec le tav (ת) ont été formés : la lune, le vendredi, l’oreille gauche, la domination et la servitude.
נוצר עם הי אילו טלה ניסן וכבד ראיה וסמיות
8:11
Avec le hé (ה) ont été formés : le Bélier, nisan, le foie, la vue et la cécité.
נוצר עם וו אילו שור אייר ומרה שמיעה וחרשות
8:12
Avec le vav (ו) ont été formés : le Taureau, iyyar, la bile, l’ouïe et la surdité.
נוצר עם זין אילו תאומים סיון וטחול ריחה ותתרות
8:13
Avec le zayin (ז) ont été formés : les Gémeaux, sivan, la rate, l’odorat et l’absence d’odorat.
נוצר עם חית אילו סרטן תמוז ומסיס סיחה ואלמות
8:14
Avec le ḥet (ח) ont été formés : le Cancer, tammuz, l’estomac, la parole et le mutisme.
נוצר עם טית אילו אריה אב וכוליה שלימין לעיטה ורעבתון
8:15
Avec le ṭet (ט) ont été formés : le Lion, ab, le rein droit, la déglutition et la faim.
נוצר עם יוד אילו בתולה אלול וכוליה[190] שלשמאל תשמיש וסירוס
8:16
Avec le yod (י) ont été formés : la Vierge, élul, le rein gauche, le commerce sexuel et la castration.
נוצר עם למד אילו מאזנים תשרי וקרקבן מעשה וגידמות
8:17
Avec le lamed (ל) ont été formés : la Balance, tischri, l’intestin abstinent, l’activité et l’impotence[c].
נוצר עם נון אילו עקרב מרחשון וקיבה הילוך וחיגרות
8:18
Avec nun (נ) ont été formés : le Scorpion, marheschvan, l’intestin aveugle, la marche et la claudication.
נוצר עם סמך אילו קשת כסלו ויד ימין רוגז וניטול כבד
8:19
Avec samekh (ס) ont été formés : le Sagittaire, kislev, la main droite, la colère et l’enlèvement du foie.
נוצר עם עין אילו גדי טבת ויד שמאל שחוק וניטול טחול
8:20
Avec ʿayin (ע) ont été formés : le Capricorne, tébet, la main gauche, le rire et l’enlèvement de la rate.
נוצר עם צדי אילו דלי שבט ורגל ימין הרהור ניטול הלב ואינגו
8:21
Avec ṣadé (צ) ont été formés : le Verseau, schebat, le pied droit, la pensée et l’enlèvement du cœur.
נוצר עם קוף אילו דגים אדר ורגל שמאל שינה מת והלך לו
8:22
Avec le qof (ק) ont été formés : les Poissons, adar, le pied gauche, le sommeil et la langueur.
וכולן אדוקין בתלי גלגל ולב[191] תלי בעולם כמלך על כסא גלגל בשנה כמלך במדינה לב בגוף כמלך במלחמה *כללו שלדבר מקצת אילו מצטרפין עם אילו ומקצת אילו מצטרפין עם אילו ואילו עם אילו ואילו עם אילו ואילו כנגד אילו ואילו תמורת אילו ואילו תמורת אלו אם אין אילו אין אילו ואם אין אילו אין אלו וכולן אדוקין בתלי גלגל ולב[192]
8:23
Et tous sont attachés au Dragon, à la sphère et au cœur — Le Dragon dans le monde est comme un roi sur le trône, la sphère dans l’année est comme un roi dans la ville, le cœur dans le corps est comme un roi dans la guerre. Le résumé de la chose est : Quelques-uns se réunissent avec d’autres et ceux-ci se réunissent avec ceux-là. Ceux-ci sont opposés à ceux-là et ceux-là opposés à ceux-ci. Ceux-ci sont le contraire de ceux-là et ceux-là sont le contraire de ceux-ci. Si ceux-ci ne sont pas, ceux-là ne sont pas, et si ceux-là ne sont pas, ceux-ci ne sont pas, et tous sont attachés au Dragon, à la sphère et au cœur.
*וכשהבין אברהם אבינו וצר וצירף וחקר וחשב[193] ועלתה בידו נגלה עליו הקבׄהׄ[194] וקרא עליו המקרא הזה בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך ועשאו אוהבו וכרת לו ברית ולזרעו *עד עולמי עד[195] ∗
8:24
Et lorsque Abraham notre père l’eut compris, qu’il imagina, combina, scruta et pensa, et que cela lui réussit, Dieu se révéla à lui et lui appliqua le verset : Avant que je t’aie formé dans le sein (maternel) je t’ai connu, et avant que tu sois sorti de la matrice, je t’ai sanctifié, je t’ai placé comme prophète parmi les nations : (Dieu) fit (d’Abraham) son ami et contracta une alliance avec lui et avec sa postérité.
Sources — Commentaire sur le Séfer Yeṣira ou Livre de la Création par le Gaon Saadya Gaon de Fayyoum. Publié et traduit par Mayer Lambert. Paris, 1891. [Version numérisée : Google].