אגרת יהושע אלורקי
Lettre de Joshua ha-Lorki
Trad. de B. H. (Metz, 1849)
נוסח כתב ששלח הרב ר׳ יהושע אלורקי ז״ל לדון שלמון הלוי והוא מאשימו על שהמיר דתו דת ישראל
EntêteLettre envoyée par rabbi Josué Alorki à don Salomon Halévy, dans laquelle il lui reproche d’avoir abjuré sa religion, la foi d’Israël
Introduction : les raisons possibles d’une abjuration
אחרי התחדש עליך זה החדוש הנפלא אשר לשומעו תצלנה אזניו ׃
§ 0:1A la nouvelle de ton étonnante abjuration, qui surprend tous ceux qui l’apprennent,
ישוטטה מחשבתי ולבי לא ינום ולא יישן איככה אוכל וראיתי מי הביאך הלום ואיזו סבה הניעתך לשנות עליך סדרי בראשית והתרגזך אלינו ׃
§ 0:2ma pensée est devenue inquiète, mon cœur est resté sans tranquillité, sans repos ; j’ai cherché à pénétrer les motifs de ta conduite et à connaître les raisons qui t’ont engagé à changer les habitudes de ta vie, et à t’élever avec colère contre nous.
אמרתי על לבי כי זה לא ימנע אם באולי חשקה נפשך המתאוה לעלות במעלת העושר והכבוד כי הוא דבר שיכספוהו הכל ולהשביע נפש שוקקה מכל מאכל אשר יאכל לחזות בנועם זיו וקלסתר פנים נשים נכריות ׃
§ 0:3Je disais dans mon cœur : Peut-être ton âme ardente a cherché à s’élever par degrés aux richesses et aux honneurs (car c’est là le désir de tous les hommes), à soutenir sa défaillance par toutes sortes d’aliments, et à contempler le charmant éclat et la beauté ravissante des femmes étrangères.
או שמא השיאך העיון הפילוסופי להפוך קערה על פיה ולחשוב על מחזיקי האמונות כי הבל המה מעשה תעתועים ולכן פנית אל היותר נאות להשקט הגוף ולישוב השכל בלי חרדה ואימה ופחד ׃
§ 0:4Ou peut-être les méditations philosophiques t’ont excité à renverser les notions communes et à considérer les hommes attachés à la religion, comme s’occupant de vanités et d’objets frivoles, et que c’est pour cette raison que tu aspires vers ce qu’il y a de plus agréable, pour les satisfactions du corps, la tranquillité de l’esprit, pour que tu sois sans trouble, sans crainte, sans frayeur.
או ראית באבדן מולדתנו הצרות המתחדשות עלינו המתמידות וכמעט הסתיר השם פנים ממנו ונתננו למאכל לעוף השמים ולחיתו ארץ ועלה בדעתך כי לא יזכר שם ישראל עוד ׃
§ 0:5Peut-être encore as-tu considéré la diminution de notre peuple, les malheurs se renouvelant toujours pour nous accabler, Dieu détournant sa face de nous, et nos corps exposés à la pâture des oiseaux et des bêtes féroces ; et que ces considérations t’ont fait croire que Dieu ne se ressouviendra plus du nom d’Israël.
או שאולי נגלה אליך מסודות האמונה ועקרי הנבואות ובחינתם מה שלא נגלה לעמודי עולם אשר היו ׃
§ 0:6Ou enfin tu as reçu peut-être sur les bases de la religion, sur les fondements des prophéties et leurs explications des révélations inconnues aux hommes savants, ces colonnes du monde.
ואתנה אל לבי לדרוש ולחקור איזה מאלו הארבעה חלקים הוא יותר צודק בעיניך לפי המושג אלי מטבעך והרגל תכונתך ׃
§ 0:7Je me suis appliqué à rechercher et à connaître lequel de ces quatre motifs a pu former ta conviction d’après ce que je connais de ton caractère, de tes habitudes, de tes mœurs.
ומאז מימיך בכוסף שתיתי ותשא את עבדך באכלי שולחנך ׃
§ 0:8Du jour que j’ai puisé avec avidité à tes inspirations, et que tu as fait partager tes repas à ton serviteur,
ידעתי את מוצאך ואת מובאך וראיתי עם חיזוק התשוקה אל הדברים ולהשקפת האמיתיות מתעצל טומן יד מלכת בגדולות ובנפלאות ׃
§ 0:9j’ai connu ta conduite, et je t’ai vu appliqué avec une infatigable ardeur à la connaissance de toutes choses et à la recherche de la vérité, refusant de porter la main aux objets merveilleux qui sont au-dessus de ton intelligence.
והנה אזכיר לפני כבודך כי בלכתי שמה לחתונת דון מאיר בן בנשת אשר התחלת אז להתעסק בענייני המלכות ועשית לך רכבה וסוסים ואנשים רצים למלאות רצונך אמרת מפיך לאזני נחמתי כי המלכתי על עצמי אלה ההצלחות המדומות כי הבל המה מעשה תעתועים אין זה כי אם רוע לב מי יתנני למקנה אותה עליית קיר קטנה אשר היה שם אהלי בתחלה בשקידות העיון יומם ולילה
§ 0:10Permets maintenant que je rappelle à ton honneur les paroles que tu m’as adressées, de ta bouche à mon oreille, lors du voyage que je fis pour assister à la noce de don Maïr Ben Ban Banscheth, lorsque tu commenças à t’occuper de l’administration du gouvernement, que tu te procuras des voitures, des chevaux, des courriers s’empressant à accomplir tes volontés ; tu me disais alors : « Je me repens de m’être laissé dominer par ce bonheur imaginaire. Ce ne sont que vanités et folies, preuves d’un cœur corrompu. Plût à Dieu que je pusse échanger ces honneurs contre la petite habitation où je demeurais d’abord dans la tranquillité de la méditation la nuit et le jour. »
עד כאן תורף דבריך הנכוחים וכאלה רבות עמך מוסף על זה היותך מחזיק את בדק האמונה ומדקדק במצות ובקיומם כראוי לכל בעל דת ומדעת הפילוסופיא תאכל התוכות והקליפות תזרוק
§ 0:11Tu me répétais ces paroles pleines de justesse et d’autres de ce genre ; et plus encore tu t’occupais alors avec énergie à réparer les brèches faites à notre religion ; tu accomplissais les commandements comme le fait tout homme religieux ; tu acceptais les vérités de la philosophie et tu en rejetais les erreurs.
והנה נפלו שתי הסבות הראשונות ולא אומר כי אם שאולי השיאתך הסבה השלישית ר״ל הפסד האומה
§ 0:12Les deux premiers motifs ne peuvent donc pas t’avoir séduit ; et je me dis que c’est peut-être la troisième raison, c’est-à-dire, l’affaiblissement de notre nation qui peut t’avoir engagé à renier notre foi.
כי ידעתי בודאי לא נעלם ממך דבר המפורסם אצלנו מספר מסעות הולכי ארחות בארץ לארכה ולרחבה ׃
§ 0:13— Mais je sais que tu n’ignores pas cette circonstance connue à tout le monde qu’un grand nombre de nos colonies occupent la terre au long et au large.
גם באגרות הרמב״ם ז״ל גם משמע הסוחרים העוברים בקצות הארץ היות היום עיקר אמונתינו בארצות בבל ותימן מקום אשר היה שם גלות ירושלים בתחלה מלבד השוכנים בארצות פרס ומדי מגלות שומרון שהם היום עם רב כחול הים מהם תחת שעבוד פרס הנקרא לישמעאלים אל סולטאן לכבר ומהם במחוזה שאין עול אומה אחרת עליהם כאותם השוכנים בקצה ארץ בעל יורש עצר עם השר האדומי הנקרא פושטי גיאן וכורתים ברית עמו והוא עמהם זה דבר שאין בו שום ספק ׃
§ 0:14Par les lettres de Maïmonides (que son souvenir soit béni) il est évident, ainsi que par l’attestation des voyageurs qui ont passé jusqu’aux extrémités de la terre, qu’aujourd’hui notre religion a pris racine dans les pays de Babel et de Theman, lieux où dès l’abord s’étaient retirés les captifs de Jérusalem ; en outre depuis la captivité de Schomron, la Perse et la Médie sont habitées par des Israélites, nombreux en ce jour comme les sables de la mer ; ils sont en partie sous le joug des Perses, sous la domination du sultan (selon la dénomination des Ismaélites) ; une autre partie occupe le littoral, et aucun joug des peuples ne pèse sur eux, ceux, par exemple, qui habitent l’extrémité du pays de Bal Jorchezer, avec le chef d’Édom, qui s’appelle Posti-Goen ; et ils ont contracté une alliance mutuelle ; c’est là une chose incontestable.
וכי כל היהודים השוכנים בארצות הנוצרים אינם רק מאותם ששבו לירושלים על ידי עזרא ונחמיה שהם בלי ספק לא היו מגדולי המלכות כי אם מדלת העם שהרי אמרו עליה רז״ל לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסלת נקייה וא״כ איפה אף כי תהיה גזירת ד׳ להשמיד ולאבד את כל היהודים אשר בינות הנוצרים עדין תהיה האומה קיימת שלימה ולא יביא זה לחולשת הבטחון ׃
§ 0:15Tous les Israélites qui demeurent dans les pays chrétiens sont les descendans de ceux qui sont retournés à Jérusalem avec Esdras et Néhémie ; et sans aucun doute ils n’étaient pas les plus puissans du pays, mais les plus pauvres du peuple ; car les Rabbins (que leur nom soit béni) disent à ce sujet : « Esdras revint de Babylone, en y laissant l’élite des Hébreux. » Ainsi s’il était même dans les décrets de Dieu de perdre et d’anéantir tous les Israélites demeurant parmi les Chrétiens, le peuple serait encore intact et complet, et ce n’est pas là une raison qui doive affaiblir notre confiance.
לכן לא נשאר אצלי רק הסבה האחרת והיא הבחינה והשיקול בדעות הדתות והנבואה ׃
§ 0:16Il ne me reste donc plus que le dernier motif, c’est-à-dire les recherches et les méditations sur les opinions religieuses et sur les prophéties.
ויותר כי ידעתי וראיתי מצאוני ספרי הנוצרים ופילוסופיהם ועקריהם בהיותך בקי בלשונם מה שלא ראה אחד מחכמינו בזמנינו זה ׃
§ 0:17J’ai vu d’ailleurs auprès de toi les trésors des livres chrétiens, leurs commentateurs qui expliquent les bases de leur loi ; (car tu es versé dans leur langue plus qu’aucun des sages de nos jours).
מוסף על זה בא לידי כמו ב׳ חדשים טופס כתב ידך שלוח לנאבארא לר׳ יוסף אורבואינה וראיתי בו היותך מאמין ענין האיש אשר בא בסוף בית שני שהוא המשיח אשר היו קדמונינו מיחלים וכי כל הנבואות המדברות בענייני הגואל והגאולה נאותות ומסכימות בענייניו ר״ל בלידתו ומיתתו ותחייתו ׃
§ 0:18En outre j’ai eu entre les mains, il y a deux mois à peu près, un manuscrit de toi que tu as envoyé à rabbi Joseph Oraboène, et j’y ai remarqué que tu crois à l’histoire de cet homme qui est venu vers la fin de l’existence du second temple ; tu crois que c’est le Messie attendu par nos ancêtres, et que toutes les prophéties concernant la délivrance et le libérateur s’appliquent parfaitement à lui, c’est-à-dire à sa naissance, à sa mort et à sa résurrection.
מי יתנני כירחי קדם אעופה ואשכונה תחת צל אולמיך ותורני ותאמר לי הנגלה לך מאלו הענינים אחד אל אחד אולי תשקוט המיית לבי ותסיר המון הספקות היושבות ממולי על אלו הדרושים ׃
§ 0:19Plût à Dieu que je pusse comme autrefois voler vers toi et habiter sous l’ombre de ton portique, pour que tu m’enseignes l’une après l’autre toutes les idées que tu as acquises sur ce sujet ; peut-être le tumulte de mon cœur s’apaiserait-il ; peut-être effacerais-tu de mon âme tous les doutes qui s’élèvent devant moi sur les explications des commentateurs chrétiens.
והשם יודע כי מאז נתפרסמו ועלו באזנינו השנויים האלה המתחדשים עליך
§ 0:20Dieu sait que depuis longtemps nous avions appris et connu toutes les réfutations qui te paraissent neuves.
זה קרוב לד׳ חדשים עלה בדעתי להתראות עמך פא״פ יען יגיעו מפיך לאזני הסברות והדעות המניעות אותך לצאת מגבול אשר גבלו ראשונים אבותיך ואבות אבותיך הקדושים ומסויימים באומתינו לולי יראתי ימשך מנסיון ההליכה שמה היזק אין ראוי להעלותו על ספר ולחכימא ברמיזא ׃
§ 0:21Il y a quatre mois à peu près, j’avais résolu de te visiter pour converser avec toi, lorsque j’ai appris les opinions et les raisons qui t’engageaient à sortir des bornes posées par nos prédécesseurs, tes saints pères et aïeux, et fixées dans notre religion, si je n’avais craint que de ce voyage il ne résultât des dangers que je ne veux pas révéler dans cette lettre : pour un sage les indices suffisent.
ולכן ראיתי לכתוב לפני כבודך ראשי פרקים מאותם הספקות ׃
§ 0:22Je vais donc adresser à ton honneur quelques chapitres de mes doutes.
מורי ורבי אני צריך ללמוד אחר בקשת מחילה כראויה מערכי לערכך אערכה לפניך משפט אשאלך והודיעני ׃
§ 0:23Mon maître et mon rabbi, je veux m’instruire après avoir imploré ton pardon que tu m’accorderas de l’élévation de ton rang ; je mets la cause sous tes yeux : je te consulte, et tu me répondras
Premier doute : le Messie doit sauver Israël
הלא הוא מפורסם בכל כתבי הקדש עצמו מספר שהגואל יבא להושיע את ישראל ׃
§ 1:1Premièrement. — N’est-il pas évident par tous les passages de l’Écriture sainte, trop nombreux pour que je puisse les citer, que le libérateur viendra pour secourir les Israélites ?
מי יתן ידעתי איך הושיע זה האיש את ישראל והנה לא האמינו בו מישראל כי אם מעט מזער
§ 1:2Plût à Dieu que je pusse comprendre comment cet homme a délivré Israël ! il n’y avait qu’une faible partie des Israélites qui eussent confiance en lui.
וא״ת כי זה השם נופל על כל מי שיאמן אחר אמונתו יהיה מאיזה אומה שיהיה הנה מצאנו שפרט שעל המשפחה הזאת הוא מדבר בפרט אמר זרע אברהם אוהבי ועוד כי כתוב בספריהם ששארית ישראל יהיו נושעים באחרית הימים ואומרים הם עצמם שזה נאמר עלינו ׃
§ 1:3Si tu penses que le nom d’Israélites peut s’appliquer à tous ceux qui s’attachent à sa doctrine de quelque nation qu’ils soient, nous trouvons cependant que Dieu s’adresse uniquement à la famille Israélite, en disant : « La postérité d’Abraham qui m’aime » ; d’ailleurs il est écrit dans leurs livres que les restes d’Israël seront sauvés à la fin des temps, et ils expliquent eux-mêmes ce passage en notre faveur ;
ועוד כי לא עשו הנביאים זכר לשאר האומות אחר שהכוונה בו לגאול כל מי שיאמין בו הן גוי הן ישראל ׃
§ 1:4et ensuite les prophètes ne devraient pas mentionner les autres nations, puisqu’il avait l’intention de sauver seulement ceux qui s’attacheront à sa foi, soit gentils, soit Israélites.
Deuxième doute : le rassemblement des exilés
שנית כי בעת בואו יקבץ את ישראל מבין שאר האומות ומירכתי ארץ אמר ישעיהו הנביא כרועה עדרו ירעה, הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי ׃ והביאו את כל אחיכם וכו׳ יחזקאל אמר הנני לוקח את בני ישראל מן הגוים בקבצי את בית ישראל ׃
§ 2:1Secondement. — A l’époque où arrivera le Messie, il rassemblera les Israélites dispersés parmi les autres nations, des extrémités de la terre ; ainsi dit Isaï : « J’élèverai ma main sur les nations, j’étendrai ma bannière sur les peuples, et ils amèneront tous vos frères, etc. » ; Ezéchiel dit : « Voici que je prendrai les enfants d’Israël du milieu des nations, lorsque je réunirai la maison d’Israël. »
ויתחייב לפי זה בעת הגלותו יהיה ישראל בגלות ויוציאם משם
§ 2:2Il faut donc qu’au moment de la délivrance les Israélites soient dans la captivité, d’où le Messie les tirera.
וזה האיש אמנם בא בזמן בית שני שהיו ישראל מיושבים בירושלים תחת יד מלכם והבית בנוי על מכונו ׃
§ 2:3Mais cet homme vint à l’époque du deuxième temple, où les Israélites habitaient Jérusalem, sous le gouvernement de leurs rois, et lorsque le temple n’était pas encore en ruines.
ואין לומר כי אלו הנבואות וההבטחות כלם נשלמו בשיבת בית שני כי ידוע הוא שלא עברו ישראל באותו זמן רק רע כל היום ולא נתקבצו רק חלק קטן מאותם שהיו בבבל ׃
§ 2:4On ne peut pas soutenir que ces prophéties et ces promesses ont été accomplies avec le rétablissement du second temple, car il est avéré que les Israélites étaient alors dans un malheur continuel, et qu’une petite partie seulement de ceux qui étaient à Babylone revinrent en Palestine.
ולא תדחני לומר כי אלה הקבוצים כלם רומזים לצאת הנשמות מגיהנום כי איך יתכן שלא יגלה דעתו אחד מהנביאים באיזה רמז עד שיובן שדבריהם אלה משל
§ 2:5Tu ne me réfuteras certainement pas en me disant que le texte s’applique à la délivrance des âmes de l’enfer ; s’il en était ainsi, comment aucun des prophètes ne l’a-t-il indiqué par un signe, pour qu’on puisse comprendre que leurs paroles sont des paraboles.
וזה האיש לא די שלא קבצם אלא שבמעט זמן אחרי בואו נכנסו בגלות ונתפזרו בין האומות וא״צ כל שאותן שהיו בזמן הגלות בבבל ובכל הצפון ולחלח וחבור שלא נתקבצו לירושלים וגם לא האמין בו אחד מהם ׃
§ 2:6Non-seulement cet homme n’a pas rassemblé les Israélites, mais peu de temps après son existence, ils furent reconduits en captivité et dispersés parmi les peuples ; il est d’ailleurs inutile de rappeler que ceux qui, au moment de la captivité, étaient à Babylone, dans tout le nord, à Lahlah et à Habor n’ont pas été réunis à Jérusalem, et que personne n’avait confiance en lui.
Troisième doute : Israël sur sa terre sous un prince davidique
שלישית ישוב ירושלים וא״י אחר בואו והיותה מוצלחת תכלית ההצלחה עולמית ׃
§ 3:1Troisièmement. — Les prophètes nous assurent que Jérusalem et la Palestine seront habitées après l’arrivée du libérateur, et qu’elles seront dans un état de bonheur perpétuel.
אמר ירמיהו הנה ימים באים נאם ה׳ ונבנתה העיר על תלה ׃
§ 3:2Jérémie prophétise : « Des jours viendront, dit l’Éternel, où la ville sera bâtie sur ses fondements » ;
אמר עוד לא יותץ ולא יהרס לעולם ׃
§ 3:3et ailleurs : « Elle ne sera plus jamais ni détruite ni endommagée. »
ועוד שהמושיבים אותה יהיו ישראל אמר יחזקאל וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים,
§ 3:4En outre ceux qui l’habiteront seront des Israélites ; car, Ezéchiel dit : « Ils retourneront dans leur pays que j’ai donné à mon serviteur Jacob ; ils y demeureront en paix, y bâtiront des maisons et y planteront des vignes. »
ולהתיר מזה שום פירוש אחר ושום ספק הפליג לומר בבירור וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה הם ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם ׃
§ 3:5Et pour qu’il n’y ait aucun commentaire, nulle autre explication possible, il insiste et dit clairement : « qu’ils demeureront dans le pays que j’ai donné à mon serviteur Jacob, où vos ancêtres ont demeuré, et qu’ils habiteront ainsi que leurs fils et leurs petits-fils à jamais, et mon serviteur David sera leur prince pour tous les temps. »
והנה כל זה היה בהפך כי אחרי בוא התרפות שלהם נחרבה הארץ הזאת עד היום וכל הארצות אשר סביבותיה מיושבים בתכלית הישוב כמצרים ודמשק והיא חריבה עם היותה זבת חלב ודבש ואין בה מישראל רק אחד מעיר ושנים ממשפחה ׃
§ 3:6Et cependant tout le contraire est arrivé ; car après que les idoles des chrétiens eussent envahi le pays, il fut détruit et il l’est encore, tandis que les contrées qui l’entourent sont habitées continuellement, comme l’Egypte et Damas ; la Palestine seule est déserte, ce pays où coulaient le lait et le miel ; et il n’y a d’Israélites qu’un seul dans une contrée et deux d’une famille.
ואנה אותה ההצלחה ואיה מושל עליה מלך ונשיא מזרע דוד ׃
§ 3:7Où est donc le bonheur prédit à cette nation ? Où est le roi qui la gouverne ? Où est le prince de la race de David ?
ומבואר שלא יסבול הדעת היות אלו הפסוקים משל אחר שפרט כל אלו הפרטים כי אמר אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם ׃
§ 3:8Il est évident pour toute intelligence que ces versets ne peuvent pas être une parabole, après tous les détails que donne le prophète, car il dit expressément : « Le pays que j’ai donné à mon serviteur Jacob, où vos ancêtres ont demeuré. »
ואף כי נודה לנוצרים שהנמשכים אחר משיחם יקראו ישראל יהיו מאיזה עם שיהיה איך לא משלו הם על הארץ ההיא כלל ׃
§ 3:9Même si nous convenions avec les chrétiens que ceux qui s’attachent à leur Messie s’appellent Israélites, de quelque nation qu’ils sortent, comment ne sont-ils pas maîtres de la Palestine ?
ואף כי נודה להם כי טיטוס ומלכי רומי האמינו בדת החדש הזה שלא ראיתי כתוב מעולם ׃
§ 3:10Si nous reconnaissions encore que Titus et les empereurs romains suivaient la doctrine nouvelle (et je ne l’ai jamais trouvé dans aucun livre) ;
וכי הם משלו בארץ האם הם נקראו נשיאי בית דוד ׃
§ 3:11lorsqu’ils gouvernaient le pays, les appelait-on princes de la maison de David ?
ועוד כי לא משלו עליה רק זמן מועט ובזמן חורבנה הפך יעודי דברי הנביאים ׃
§ 3:12Au reste ils n’en étaient les maîtres qu’un temps fort court, au moment de la destruction du Temple, ce qui est contraire à toutes les indications des prophètes.
מאנה הנחם נפשי על זה כי הארץ הנקראת קדושה וצבי לכל הארצות והאומות והוא בחר אותה להראות שם ולקבל בה הגוף המות והתחייה שירשוה זרים במעלה והצלחה גדולה ומחזיקי אמונתו יהיו מגורשים ממנה בקצוות המערב והצפון ׃
§ 3:13Mon âme se refuse à comprendre que le pays appelé Saint, l’ornement de toutes les contrées et de toutes les nations, que leur Messie a choisi pour y apparaître, y recevoir un corps, y mourir et y revivre soit au pouvoir des étrangers qui se sont élevés à un haut degré de puissance, et que ses sectaires en soient chassés à l’Est et au Nord.
נפלא מזה שהנוצרים אינם מכחישים זה עד שיאמרו שזולתה היא הנבחרת אלא הם מודים שבעונם הם מגורשים ממנה עד שמקוים זמן ישוטטו עליה ויכבשו הבית הקדוש ׃
§ 3:14Il est étonnant que les chrétiens ne le nient même pas ; ils disent que c’est la Terre-Sainte, mais ils avouent qu’ils en ont été chassés par leurs péchés, et ils espèrent qu’un temps viendra où ils y iront et se rendront maîtres de la maison sainte.
Quatrième doute : la connaissance universelle de Dieu
רביעית כי אחרי הגלותו יהיה השכל והידיעה והשגת ד׳ מושפעת בעולם ע״י שיאמינו כל העולם בדתו וימשכו אחר דעותיו האמיתיים יכירו כלם את ה׳ ׃
§ 4:1Quatrièmement. — Selon les prophètes, à l’apparition du Messie, la science, la vérité et la connaissance de Dieu seront répandues sur toute la terre : lorsque tout le monde croira à la loi divine, s’attachera aux doctrines de vérité, tous ils reconnaîtront Dieu.
אמר ירמיהו ולא ילמדו איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה׳ מקטנם ועד גדולם ׃
§ 4:2Jérémie dit : « L’un n’enseignera plus à l’autre, le frère n’apprendra plus au frère à dire : Grands et petits connaissez Dieu. »
אמר ישעיהו ע״ה כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים ׃
§ 4:3Isaïe s’explique en ces termes : « La terre sera remplie de la connaissance de Dieu, comme les ondes couvrent l’Océan. »
והנה הענין בהפך כי מיד אחרי בואו לא נמשכו רק מעט ואותם שנמשכו אחריו היה אחר דרשות וויכוחים מתלמידיו שהיו הולכים מעיר לעיר ׃
§ 4:4Le contraire est arrivé ; car après la venue de leur Messie, peu de personnes se sont attachées à lui, et ceux qui l’ont suivi ont été entraînés par les prédications morales de ses apôtres qui voyageaient de ville en ville.
ואיך נתקיים ולא ילמדו עוד מלחמה ׃ ועוד כי לא נתקיים כי מלאה הארץ וכו׳ ׃
§ 4:5Cette prophétie : « On n’apprendra plus l’art de la guerre ; » et cette autre, « la terre sera remplie de la connaissance de Dieu, » ont-elles été accomplies ?
כי הנה היום רוב העולם על דעת הישמעאלים מלבד עובדי האש והשמש שהם חלק גדול הנקראים כפ״ר אל תר״ך ומלבד אנו המחזיקים בתורת משה רבינו ע״ה ׃
§ 4:6Car aujourd’hui la plus grande partie du monde suit la religion Mahométane ; il y a de nombreux adorateurs du Feu appelés Kaper al Tareh ; nous reconnaissons la loi de Moïse, notre maître, (que la paix soit avec lui).
והנה כל אלה העמים שהם רוב העולם הם בלי ספק לפי דעת הנוצרים בלתי יודעים את ה׳ ׃
§ 4:7Tous ces peuples ensemble, qui forment la plus grande partie de l’univers, ignorent évidemment Dieu, selon l’opinion des chrétiens.
Cinquième doute : la paix universelle
חמישית יישוב העולם בכללו והכנסת שלום אחרי בואו עד שהפליג לומר וגר זאב עם כבש ועם היות לדברי הכל זה משל הוא כבר המשיך יעודו ואמר לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה וכתתו חרבותם לאתים ׃ לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי
§ 5:1Cinquièmement. — D’après les prophètes, le monde entier restera en paix après son arrivée ; car il est dit : « Le loup demeurera avec la brebis, » et si, selon l’opinion de tous ce n’est là qu’une figure, le prophète continue : « Un peuple ne lèvera plus le glaive contre un autre peuple, ils n’apprendront plus l’art de la guerre, ils émousseront leurs épées pour en faire des charrues, ils ne détruiront et n’endommageront plus ma montagne sainte » ;
והננו רואים הפך כי מאז הגלותו ועד עתה רבו כמו רבו הקטטות בעולם כמו שהיו קודם או יותר ׃
§ 5:2et maintenant nous voyons le contraire, car dès son apparition jusqu’à ce jour, les guerres se sont multipliées sur la terre comme auparavant et plus encore.
Sixième doute : le Temple et le service des Lévites
שישית בנין הבית על ידו ושוב העבודה למקומה ע״י הכהנים זרע לוי אמר הנה איש צמח וכו׳ ובנה את היכל ה׳
§ 6:1Sixièmement. — Au sujet de la reconstruction du temple par le libérateur, et du rétablissement à sa place primitive du service divin, dont seront chargés les prêtres de la famille de Lévy, le prophète dit : « Un noble rejeton viendra bâtir le temple de l’Eternel » ;
אמר מלאכי וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם כזהב וככסף והיו לו מגישי מנחה בצדקה
§ 6:2Malachie s’exprime ainsi : « Comme un fondeur, comme un purificateur de l’argent, il purifiera les fils de Lévy ; il les épurera, comme on épure l’or et l’argent ; les autres appartiendront à Dieu, et lui offriront les sacrifices avec une pure ferveur. »
שנראה מזה כי בעת בואו לא יהיה הכהנים והלויים נבדלים בטהרה משאר העם והוא יטהרם ויבדילם ויכניסם לעבודה לקרב הקרבנות
§ 6:3Il est prouvé par ce texte qu’à l’arrivée du Messie, les prêtres et les lévites ne seront pas distingués du reste du peuple par la pureté ; c’est lui, au contraire, qui les purifiera, les en séparera, les initiera au service divin pour présenter les sacrifices.
והנה כל זה בהפך כי בעת בואו היה הבית בנוי על מכונו וכהנים בעבודתם ולויים בשירן ובזמרן ואחרי בואו נחרב הכל ושבו בני לוי כשאר העם בלי מוסר ומעלה וקדושה בלתי השם לבד ׃
§ 6:4Nous avons vu l’opposé ; car à son apparition, le Temple était bâti, les prêtres s’acquittaient du service, les Lévites psalmodiaient les cantiques ; et après son arrivée tout fut détruit, les Lévites retournèrent à l’état du reste du peuple, sans distinction, sans sainteté ; il ne leur resta que leur nom.
Septième doute : les événements de la fin des temps
שביעית שיש בנבואה ייעודים מעניינים נפלאים יהיו אחרי בואו והתישבו במלכותו כמו הנבואה הנה יום בא לד׳ וחולק שללך בקרבך ׃
§ 7:1Septièmement. — Il y a dans les prophéties des passages où il s’agit d’événements miraculeux qui devront s’accomplir à la venue du Messie et à son rétablissement dans son royaume ; cette prophétie, par exemple : « Le jour de l’Eternel viendra, où ton butin sera partagé au milieu de toi » ;
עד שאמר בתוך הפרשה והיה הנשאר מכל הגוים הבאים לירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה׳ צבאות ׃
§ 7:2dans le même chapitre il continue en ces termes : « Le reste des nations viendra chaque année se prosterner devant le Roi, l’Eternel Zebaoth. »
וכמה שאמר והיה מדי חדש וכו׳ וכגון מלחמת גוג ומגוג אשר פרט בה כמה פרטים
§ 7:3Le prophète parle encore des guerres de Gog et Magog, dont il indique tant de détails.
שכל אלו הענינים לא עברו לעולם כי לא דבר רק הוא כי אם היו באיזה זמן מהזמנים אי אפשר שלא ימצא באיזה ספר וסיפור ׃
§ 7:4Tous ces événemens ne sont jamais arrivés encore ; car ce ne sont pas là de vaines paroles ; et s’ils s’étaient accomplis à une certaine époque, il est impossible qu’ils ne ne soient consignés dans aucun livre, dans aucune histoire.
Huitième doute : la pérennité de la Loi ; l’incarnation et la Trinité
שמינית מה שנצטוינו בקיום תורת משה בלי תוספת ומגרעת כמו שהיא הוא שאמר לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו עד שאחרון שבנביאים בסוף נבואתו אמר זכרו תורת משה עבדי ׃
§ 8:1Huitièmement. — Il nous est ordonné d’observer la loi de Moïse sans augmentation ni diminution, telle qu’elle est ; car le texte dit : « Tu n’y ajouteras et tu n’en retrancheras rien » ; et même le dernier prophète, dans sa dernière prophétie, nous dit ; « Rappelez dans votre mémoire la loi de mon serviteur Moïse. »
ואל תדיקני כי באומרו מלת זכרו כבר רמז שלא ישאר מזאת הדת אלא הזכר בלבד לא המעשה ׃
§ 8:2Ne m’objectez pas que l’expression « Rappelez dans votre mémoire » prouve qu’il ne restait plus de la loi que le souvenir, et qu’elle n’était plus en vigueur,
כי הנה יעמוד כנגדך אומרו בפרט חקים ומשפטים ׃
§ 8:3car le prophète dit expressément : « Observez les commandements et les ordonnances » ;
וגם בהרבה מקומות אמרה תורה חקת עולם לדורותיכם ׃
§ 8:4et la Tòràh elle-même dit en plusieurs passages : « La Tòràh et ses commandements dureront jusqu’à la fin des temps. »
והנה האיש ההוא שינה וביטל רוב מצות התורה והוסיף מצות לא היו קודם לכן ׃
§ 8:5Mais cet homme a changé et annulé la plus grande partie des préceptes de la Tòràh ; il y a ajouté des lois qui n’ont pas existé auparavant.
וא״ת מאחר שהוא המשיח היה לו לחדש מועדים לזכור הנסים באו על ידו כמו שעשו מרדכי ואסתר בפורים לקיימו לזכור הנס ׃
§ 8:6Si tu veux soutenir qu’en qualité de Messie il pouvait établir des fêtes en commémoration des miracles qu’il a opérés, comme l’ont fait Mardochée et Esther qui ont établi la fête de Pourim en souvenir d’un miracle ;
וגם כי תקן הטבילה להיותה ברית לדתו החדשה ולהשוות לתורת משה שיש לקצתם ברית ׃
§ 8:7et même s’il a inventé le baptême pour être le signe d’alliance de la loi nouvelle, et pour l’égaler à la loi de Moïse,
ואיך הנמשכים אחריו ביטלו ברית מילה ויותר שהוא מל וטבל ובפרט שהוא אמר איני בא להתיר הדת אלא להשלימו ׃
§ 8:8comment ses adhérents ont-ils pu abolir la circoncision, lorsque lui-même avait observé les lois sur la circoncision et les ablutions ? surtout après qu’il dit lui-même : Je ne viens pas pour abolir, mais pour compléter la loi ?
וא״כ איך ביטל המצות שחייב על ביטולם כרת כחמץ בפסח ואכילה ביום הכפורים ׃
§ 8:9Comment alors a-t-il négligé les commandements dont la négation entraîne la punition de l’extermination ? comment n’a-t-il pas maintenu la défense de manger le jour de Kippour, ou du pain levé à Pâques ?
ואיך התיר המאכלים האסורות כלם ובכללם החלב והדם עם רוב העונש אשר בם ושכיבת הנדה אשר הם וגם המילה יחייבם השכל ואלו לא נכתבו ראויות היו ליכתוב לרוב התועלת הנמשך מהם לגוף ולנפש והפליגה בדיוקי פרטיהם בלי משל וחדה ׃
§ 8:10Comment a-t-il permis les mets défendus, la graisse et le sang, malgré les grands châtiments attachés à cette défense ? Comment a-t-il pu permettre la violation des lois sur la cohabitation avec les femmes impures et sur la circoncision, lois ordonnées par la raison ? mais si elles n’avaient pas été commandées, il faudrait les prescrire avec tous leurs détails, à cause des nombreux avantages qui en résultent et pour le corps et pour l’âme.
ואיך אסר עריות שלא אסרה התורה ׃
§ 8:11Enfin comment a-t-il pu défendre l’alliance entre certaines parentés, permise par la Tòràh ?
והן לו יהי כדבורם שהוא הוא המשיח אשר נבאו הנביאים וגם כי נולד במאמר ד׳ בלי חבור זכר ונקבה וגם התחייה אחר המית ושאר הפלאות אשר הישמעאלים מודים בכל זה על הכל החרשתי ואפשר להסתפק בו יען היותם עניינים יש לכח אלוה יכולת עליהם ע״ד הפלא ושינוי הטבע ׃
§ 8:12Si les paroles des Chrétiens sont vraies qu’il est le Messie prédit par les prophètes, s’il est né par la parole de Dieu, sans la liaison d’un homme et d’une femme ; si sa résurrection, ainsi que les autres prodiges reconnus par les Mahométans sont véridiques, je veux me taire sur tous ces points ; car ils peuvent causer de l’hésitation dans l’esprit, puisque ce sont des choses que Dieu a la puissance d’accomplir par des miracles et en changeant la nature.
וגם על ענין השילוש כמו מה שלוקחין אותו חכמי התאולוגיאה באותו דקות נפלא והצירוף ׃
§ 8:13Il en est de même des subtilités de la Trinité telle que l’adoptent les théologiens, ainsi que de la consubstantialité ;
ואולי יש לומר שהוא דעת קדמון נמצא גם בזמן הנביאים מי שהאמינו ובפרט שראיתי נוסח אריסטו בתחלת השמים והעולם וזה תורף דבריו ׃ ואנמא אסת נבטנא פתמת נואה בה שרח שריעא לכא ובהדאן על עדר אלומנא אנפסנא תעטים אללה אלוחיד אלכליק אל עליא ען צפאת אלמרקולין ע״כ ׃
§ 8:14car on peut soutenir que ce sont des opinions anciennes qu’on connaissait déjà, et que quelques personnes admettaient déjà à l’époque des prophètes ; surtout que je les ai trouvées moi-même dans Aristote, dans un passage où il parle de l’éternité du monde.
כל אלה הענינים עם היות לא נאמינם בעלי ברית אברהם הם אפשרי האמונה למי שנטה דעתו אליהן ׃
§ 8:15Toutes ces opinions, inadmissibles pour tous ceux qui ont contracté l’alliance d’Abraham, peuvent cependant être acceptées par ceux qui penchent à y ajouter foi.
אבל מה תאמר נפשך על אמרם שהוא הוא המשיח בשר ודם יאכל וישתה ימות ויחיה והוא הוא עצמו האלוה האמתי אשר סבת הסבות ועלת העלות אשר משפע כחו יתנועעו הגלגלים ומאצילות מציאותו ימצאו השכלים הנבדלים אשר אינם גוף ולא כח בגוף ודי מדרוהון עם בשרא לא איתיהי ׃
§ 8:16Mais comment peut-on croire qu’un Messie de chair et de sang, qui mange et qui boit, qui vit et qui meurt, soit en même temps l’essence du Dieu de vérité, cause des causes, type des types, par la puissance duquel se meuvent les mondes, et de l’émanation duquel se forment les esprits purs qui n’ont ni corps, ni force corporelle et dont la demeure n’est pas parmi les mortels ?
איך יומשך ויותמד מציאותם מאשר הוא גשם וחומר בפועל מתמיד
§ 8:17Comment leur existence serait-elle continuelle, perpétuelle, puisque leur auteur serait corporel, matériel ?
והרי הוא אחד מהעניינים אשר החכמים מקיימים בו הנמנע קיים ואומרים שהוא כמו הגשמת האל לעצמו או המציאו נמצא שוה לו ׃
§ 8:18Tous les sages conviennent qu’il ne peut exister deux êtres de puissance infinie, et cependant on soutient qu’il est l’égal de Dieu !
והאמת כי הוא זה ענין לא יכילהו השכל ולא יעלה על לב לשומו מסופק ולהיות נבוך בו בשום צד ולא להשאיר יכולת לאל עליו ׃
§ 8:19En vérité l’intelligence ne peut concevoir cette opinion, et aucun doute à ce sujet ne peut s’élever dans l’esprit, car Dieu n’aurait pas de pouvoir sur lui.
Première question : faut-il examiner sa propre religion ?
הן אלה קצות דברי מהנראה לי בספרי הנביאים
§ 9:1Voilà en partie mon opinion fondée sur les livres des prophètes.
ומה עצמו פרטי הספקות אשר בחדרי לבי חקוקות על עניני לידתו ומיתתו ותחייתו ופרטי משאו ומתנו עם בני אדם תלמידיו וההפרש הגדול אשר בין הנפלאות עשויות ע״י הנביאים ביד רמה לעיני השמש ובמקומות המפורסמות לנפלאות אשר הנוצרים מיחסים אליו אשר אין ראוי להעלותן על ספר מרוב הספקות רק מפה לאזן אם יגזור ה׳ בזה ׃
§ 9:2Qu’ils sont nombreux cependant, les doutes cachés au fond de mon cœur sur sa naissance, sa mort, sa résurrection, sa conduite dans ses rapports avec ses élèves, et sur l’immense différence qu’il y a entre les miracles opérés par les prophètes avec noblesse, au grand jour, en des endroits connus et les miracles que les chrétiens lui attribuent, qui ne méritent pas d’être rapportés dans un livre, à cause des nombreux doutes qu’ils soulèvent ; je te les communiquerai verbalement, si Dieu le permet.
ויש הנה דרישה אחרת אתה צריך להשמיעני תשובתך הרמתה בה והוא האם יחוייב או אם ראוי לבעל דת מצד שהוא בעל דת לדרוש ולחקור על פנות דתו ואמונתו אם היא אמתית או אחרת זולתה ׃
§ 9:3Je pose une autre question à laquelle tu me répondras, la voici : Un homme attaché à une religion, est-il obligé par cela même qu’il est religieux d’approfondir et de chercher à connaître les bases de sa loi et de sa religion, pour savoir si elle est véritable, ou si une autre a plutôt le caractère de la vérité ?
או אם אינו מחוייב ומורשה בכך ׃
§ 9:4ou n’y est-il pas obligé ?
והנה התחייבו לשני אלה הדעות הרחקות ׃
§ 9:5Voici maintenant les conséquences de ces deux suppositions :
אם נאמר שהוא מחוייב ומורשה בכך ר״ל להבחין בשיקול דעתו דעות דתו ואמונתו עם דעות דעת אחרת מהנמצאות עד שיכריח האמת לפי סברתו וכפי זאת הבחינה אשר עברה במחשבתך ובשיקול דעתך דרשת וחקרת ויגעת ומצאת האמת ולזה עשית מה שעשית יתחייב לפי זה הדעת שלא יהיה בעל דת בעולם קיים באמונתו כלל אבל הוא לעולם בספק ומבוכה ויתחייב שיהיה הכרעת אמיתת הדת והאמונה מסור לכל איש לא להשען על קבלת הנביא הנותן הדת כפי מה שיגזור שיקול הדעת לבד ואז לא יצדק עליהם שם אמונה כפי הוראת המלה
§ 9:6Si nous admettions qu’il est de son devoir de comparer par le raisonnement les dogmes de sa loi et de sa croyance avec ceux des autres religions, jusqu’à ce qu’il pense avoir trouvé la vérité (et c’est sans doute à cette pensée que tu t’es conformé, lorsque tu as médité, approfondi, recherché jusqu’à ce que tu aies trouvé la vérité, à ton avis, et tu as agi en conséquence) ; s’il en était ainsi, il résulterait qu’aucun homme religieux ne resterait attaché à sa foi ; il serait dans un doute et une erreur perpétuels ; il s’ensuivrait encore que chaque homme déciderait de la valeur de son culte et de sa religion ; on n’accepterait plus comme vérité la loi du prophète, du législateur ; on s’appuierait uniquement sur les inspirations de la raison, il ne resterait plus aucune foi, dans la véritable acception du mot.
ויתחייב היותך עתה בזאת המבוכה כי אם הכרעתה כבר הדין כפי דעת הנוצרים עדיין נשאר עליך להבחין בינה ובין דת הישמעאלים ואחרת בין כלם מאותם שיחויב הדעת שאפשר להמצא כי אפשר לעבור בסברא שאין אחת מאלה אלה אלהית ושהאלהית היא אחרת וילך אל בלתי תכלית ׃
§ 9:7Toi-même tu t’es placé dans une situation difficile ; car si, après réflexion, tu as accepté la loi des chrétiens, il te reste maintenant encore à juger entre elle, celle des Mahométans et d’autres croyances, en un mot entre toutes ; car l’esprit admet qu’on peut encore en trouver d’autres, et qu’il est possible qu’aucune de ces lois ne soit divine, et qu’il y en ait une autre qui a ce caractère, et ainsi tu n’aurais pas atteint le but ;
וכהנה יתחייבו רבות מההרחקות והביטולים ׃
§ 9:8cette supposition aurait d’ailleurs encore de nombreuses conséquences.
אם להחזיק בדעת האחרת והוא שאין ראוי לו לעשות זאת החקירה ואינו מורשה בה כלל יתחייב אחד משני ענינים אם שכל בעל דת מה יהיה נושע בדתו ואין לדתות זו על זו או שהאל יעות משפט ויענוש שלא כדת ׃
§ 9:9Examinons maintenant l’autre point de la question : S’il ne convient pas à un homme religieux, et s’il n’est nullement de son devoir de raisonner sa loi, il résultera que celui qui pratique une religion quelle qu’elle soit, sera sauvé par sa croyance ; une religion ne sera pas meilleure qu’une autre, à moins que Dieu agisse contrairement à la justice, et punisse injustement.
זה שבעל הדת אחר שאינו מורשה לחקור על עיקרו דתו ולהבחין בינה ובין אחרת א״כ הוא מוכרח להאמין בדת אשר נולד בה תהיה אמתית או בהפך ואחר שהוא מוכרח בכך ועובד את ה׳ כפי מה שמחייב מצות אמונתו יתחייב שיהיה נושע ומוצלח בה ואם לא כן לא יהיו דרכיו משפט חלילה וחס
§ 9:10Si un homme attaché à une religion ne doit pas méditer sur les bases de sa foi, et la comparer à une autre, il est forcé de croire à celle dans laquelle il est né, qu’elle soit vraie ou fausse ; s’il y est forcé, et s’il adore Dieu de la manière que sa religion lui prescrit, il sera donc heureux et sauvé par elle ; s’il n’en était point ainsi, les voies de Dieu seraient injustes (pensée qui est loin de mon cœur).
כי איך יענוש האל להולך בדרך לא טוב אם הוא מוכרח בזה ואין ספק בידו לחזור למוטב ויתחייב מזאת הדעת כי אתה כבודך במקומו מונח שלא כדין עשית במה שעשית ולא היית מורשה מצד שהיית בעל דת ׃
§ 9:11Car comment Dieu punirait-il un homme marchant dans une voie funeste, s’il y est obligé, puisqu’il n’a pas les moyens de l’améliorer ? il résulterait de cette opinion que toi (que ton honneur me pardonne), tu as mal agi en reniant ta foi ; car tu ne devais pas le faire, étant attaché à une religion.
Seconde question : le salut de ceux qui ignorent la vraie religion
ועוד דרישה אחרת והוא שנניח האומות בעלי הדתות במקומותם בארצותם על מה שהם עליו היום
§ 10:1En dernier lieu je poserai encore la question suivante : Considérons les nations suivant une religion dans leurs contrées, telles qu’elles y sont établies aujourd’hui.
ונניח בעל דת מהנוצרים השוכן בקצה אינגלאטיירה רחוק משמע היהודים והישמעאלים ׃
§ 10:2Les chrétiens qui demeurent à l’extrémité de l’Angleterre n’ont entendu parler ni des Israélites ni des Mahométans ;
ובעל דת מהישמעאלים שוכן במקום רחוק משמע היהודים והנוצרים הנה אלה האנשים כל אחד מהם נולד וגדל על פנת אמונתו ודתו ומעולם לא שמע אחרים זולתה והוא מוצלח בהם ולא יעבור במחשבתו שהם כלל אפשר ואינם בעיניו כמקובלות רק כמושכלות והוא עובד בהם את ה׳ לפי דעתו
§ 10:3ceux qui sont attachés à la religion de Mahomet demeurent dans un pays trop éloigné pour connaître les Israélites et les Chrétiens ; tous les hommes de ces différentes religions sont nés et ont grandi dans leur foi, et n’ont jamais entendu faire mention d’aucune autre que de la leur ; ils sont heureux par la pratique de leur religion ; ils ne pensent même pas qu’aucune autre puisse exister ; et leur foi n’est pas seulement à leurs yeux une tradition, mais une doctrine raisonnée ; ils y adorent Dieu dans la pureté de leur cœur.
הנה בלי ספק אחד מהם בדרך לא טוב ושקר הנחילוהו אבותיו
§ 10:4Evidemment une de ces religions est fausse, et un mensonge légué par leurs pères.
ומי יתן ידעתי באיזה טעם ימין ויאמר בעל דת שכנגדו שה׳ יענוש לזה על בלתי שובו לדת ולאמונה האמתית אחרי היות דרכי התשובה נעולת ממנו עד שיחליטו הנוצרים המאמר שמי שאינו טבול אינו נושע בשום צד
§ 10:5Je ne comprends pas comment ceux qui sont d’une religion opposée peuvent leur dire que Dieu les punira, s’ils ne se convertissent pas à la foi véritable, puisqu’il leur est impossible d’abandonner leur religion, surtout selon la doctrine chrétienne : hors du baptême, point de salut.
והאמת כי לפי שיקול הדעת הוא דבר זר איך יעניש ה׳ לאבדן עולמי המון עניים האלה אשר לא יכילם ספר ומספר אחר היותם שוגגים ובלתי מכירים בטעותם ׃
§ 10:6Et en vérité, selon la raison, c’est une chose étrange que Dieu condamne à des peines éternelles des milliers innombrables de mortels, innocents, puisqu’ils ne connaissent pas leur erreur.
Conclusion : appel à Salomon ha-Lévi
כזה וכזה עלה במחשבתי אחר שנתפרסם שנוייך זה ומשני הדרושים האחרונים האלה דברתי ושאלתי לחכמי תורתינו וגם לחכמי הנוצרים שישקיטו המיית לבבי וכאשר ידעתיך גדלת והוספת בספר שתי התורות יותר מכל חכמי זמנינו ידעתי שתרוה צמאוני ואליך נשאתי את עיני ׃
§ 11:1Voilà les pensées qui se sont élevées en moi après que j’eusse appris ton abjuration. J’ai soumis mes deux dernières questions à des hommes instruits dans notre loi et dans celle des Chrétiens ; je les ai interrogés pour qu’ils calment l’inquiétude de mon cœur ; et puisque je sais que tu connais les livres des deux religions mieux qu’aucun sage de nos temps, j’espère que tu apaiseras ma soif ; c’est donc vers toi que j’élève mes yeux.
וכאשר גזר הזמן להשכיבני בירכתי הארץ הזאת אשר מקום מושבי זה בלתי מוכן לעוברי ארחות לא אוכל לכתוב יום העולה על לבבי, לכן הגביר אחלה פני מעלתך להשיב לי בארוכה על כל פרטי כתבי זה ׃
§ 11:2Puisque les circonstances m’ont placé à l’extrémité de cette terre, où passent peu de voyageurs, je ne peux pas t’écrire toutes les fois que je le désirerais ; ainsi j’espère que ta grandeur me répondra longuement à cet écrit.
גם אם באולי חדש שכלך הזך על כל ענינים אלו איזה חבור קדם הגיעהו לידי על יד מוביל הכתבים ׃
§ 11:3Si tu as publié dans ta haute sagesse quelque livre nouveau sur ce sujet, fais-le moi parvenir par le porteur des lettres.
יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב אוצר השכל והחכמה לחזות בנועם האמיתיות לראות איזה דרך ישכון אור יקרות כיש את נפשך ונפש יושב מחריד עומד משתומם ׃
§ 11:4Que Dieu te prodigue son bon trésor, le trésor de l’intelligence et de la sagesse, pour que tu puisses contempler le noble éclat des vérités, voir quel est le chemin où se trouve la lumière, comme tu le désires, ainsi que moi qui attendrai avec impatience et anxiété.
קשור בעבותות אהבתך ׃ לעבוד עבודתך ׃ לא ארפה עד בלעי רוקי ׃
§ 11:5Attaché à toi par les liens de l’amitié, appliqué à te servir jusqu’au terme de mes jours, je reste ton
יהושע אלורקי ׃ תם
§ 11:6JOSUÉ ALORKI.
Sources — Texte hébreu : « נוסח כתב ששלח הרב ר׳ יהושע אלורקי ז״ל לדון שלמון הלוי », dans Eliezer Ashkenazi (éd.), Sefer Divré Ḥakhamim (ספר דברי חכמים), Metz, impr. J. Mayer Samuel, 5609 [1849], pp. מא-מו · Traduction française : « Lettre envoyée par rabbi Josué Alorki à don Salomon Halévy, dans laquelle il lui reproche d’avoir abjuré sa religion, la foi d’Israël », traduction de B. H., ibid., partie française, pp. 19-28 · Exemplaire consulté : réimpression photographique de l’édition de Metz, [Tel-Aviv], 1970 [Bibliothèque nationale d’Israël, domaine public] · Police hébraïque : Ezra SIL (SIL, OFL).