Chant en vers sur le jeu d’échecs

אשורר שיר ומלחמה ערוכה
קדומה מן ימי קדם נסוכה
ערכוה מתי שכל ובינה
קבעוה עלי טורים שמונה
ועל כל טור וטור בהם חקוקות
עלי לוח שמונה מחלקות

Je chante dans mes vers une bataille en règle, dont l’idée remonte aux temps les plus reculés. Ce sont des hommes de sagesse et de science qui l’ont conçue et qui en ont donné le plan au moyen de huit rangées de cases divisées chacune en huit carrés placés les uns à côté des autres.

והטורים מרובעים רצופים
ושני המחנות עומדים צפופים
מלכים נצבו עם מחניהם
להלחם והיא בין שניהם

Deux camps sont en présence. Dans chacun d’eux le Roi prend place, pour diriger le combat qu’il va livrer à son ennemi.

פני כולם להלחם נכונים
והמה נוסעים תמיד וחונים
ואין שולפים במלחמתם חרבות
ומלחמתם מלחמת מחשבות

Tous les guerriers se préparent à l’action ; on les voit ou sortir dans la plaine, ou rentrer au camp. Mais dans leur marche ils ne brandissent pas leurs glaives, car c’est une lutte toute fictive.

ונכרים בסימנים ואותות
בפגריהם רשומות וחתומות
ואדם יחזה אותם רגושים
ירמה כי אדומים הם וכושים

Les guerriers se distinguent par des marques et des insignes particuliers. Quand on les voit fondre tumultueusement les uns sur les autres, on pense aux Éduméens et aux Cushéens.

וכושים בקרב פשטו ידיהם
אדומים יצאו אל אחריהם

Voilà les Cushéens qui lancent leurs cohortes dans la bataille, tandis que les fils d’Edom se portent bravement à la rencontre de leurs adversaires.

והרוגלים יבואו בתחלה
למלחמה לנוכח המסלה
והרגל יהי הולך לנגדו
ואת אויבו יהי נוטה ללכדו
ולא יטה בעת לכח אשוריו
ולא ישים פעמיו אחריו
ואם ירצה ידלג בתחלה
לכל־עבר שלושה במסלה
ואם ירחק וינוד מזבולו
ועד טור השמיני יעלה לו
כמו פר״ז לכל־פנים יהי שב
ומלחמתו כמלחמתו תחשב

Ce sont les fantassins qui commencent la bataille dans la plaine. Le fantassin doit marcher droit devant lui, mais il peut se tourner de côté pour prendre son ennemi. Dans toute autre circonstance, il lui est interdit de changer de direction ou de rétrograder. Mais au début, il peut d’un seul bond franchir trois cases ; et si, dans sa course, il dépasse les limites du camp ennemi et arrive jusqu’à la huitième rangée, il pourra comme Pherz (la Reine) circuler partout et combattre comme lui.

והפר״ז יהיה מניח פסעיו
ופסעיו לארבעת רבעיו

Et quand Pherz (la Reine) se met en marche, il s’avance dans celle des quatre directions qu’il lui plaît.

והפי״ל בקרב הולך וקרב
והוא נצב עלי הצר כאורב
כמו פר״ז הליכתו אכל יש
לזה יתרון למה שהוא משלש

Puis, après lui, l’Éléphant (le Fou) sort du camp ; il s’avance aux côtés de Pherz comme un dresseur d’embûches. Sa marche (quoique diagonale) est semblable à celle de Pherz, qui cependant a sur lui la préséance, puisque l’Éléphant n’occupe que la troisième place.

והסוס בקרב רגלו מאוד קל
ויתהלך עלי דרך מעוקל
עקלקלות דרכיו לא סלולות
כתוך בתים שלושה לו גבולות

Dans cette guerre, le Cheval (Cavalier) a le pied très-léger, aussi il s’avance par une route sinueuse. Ses mouvements sont tortueux, toujours irréguliers. Dans sa course, il ne peut dépasser trois cases.

והרוח יהלוך מישור בדרכו
ובשדה עלי רחבו וארכו
ודרכי עקשים לא יבקש
נתיבו מבלי נפתל ועקש

Rou’h (la Tour) suit la ligne droite, toujours en plaine, soit en long, soit en large, et ne peut prendre les chemins obliques ; sa marche n’est ni tortueuse ni irrégulière.

והמלך מהלך על צרדיו
לכל־רוחות ויעזור את עבדיו
ויזהר בעת שבתו וצאתו
להלחם ובמקום תחנותו
ואם אויבו באימה יעלה לו
וינער בו ויברח ממקומו
ואם הרוח באימה יהרפו

Le Roi marche pas à pas dans toutes les directions, pour porter secours à ses sujets. Mais il sait quand il doit se tenir à l’écart, comme lorsqu’il doit sortir pour combattre, ou se renfermer dans son camp. Si un ennemi s’avance contre lui et le prévient, alors il quitte sa place ; et s’il y a danger, le Rou’h peut changer sa place contre celle de son maître (roquer).

ויש עתים אשר ברח לפניו
ועתים יש לכתר לו המוניו

Il y a des moments où le Roi doit fuir, et d’autres où il doit s’environner de ses troupes.

וכולם הורגים אלה לאלה
וזה את זה ברוב חמה מכלה
וגבורי שני המלכים
חללים מבלי רמים שפוכים
ועתים יגברו כושים עליהם
וינוסו אדומים מפניהם
ועתים כי אדום יגבר וכושים
ומלכם בקרב הם נחלשים
ואם מלך יהי נתפש בשחתם
בלי חמלה וילכה ברשתם
ואין מנום להנצל ומפלט
ואין מברח לעיר מצור ומקלט
ועל־יד־צר יהי נשפט ונשמט
ואין מציל ולהרג יהי מט
וחילו בעדו כולם ימיחון
ואת־נפשם פדות נפשו ישיחון
ותפארתם כבר נסע ואינם
בשורם שכבר נגף ארונם

Les combattants s’attaquent dans leur fureur, ils cherchent tous à terrasser leurs adversaires ; mais si les défenseurs des deux Rois sont tués (pris), c’est sans effusion de sang. Tantôt les Cushéens remportent la victoire et mettent en fuite les enfants d’Édom ; tantôt ce sont les Éduméens qui triomphent des Cushéens et de leur chef. Enfin le Roi tombe dans une embuscade et il est fait prisonnier, ne pouvant trouver une seule issue ou un seul refuge : privé de ses forteresses, il est au pouvoir de ses ennemis ; isolé et ne pouvant trouver de libérateur, il est mis à mort, c’est-à-dire devient mat.

ויוסיפו להלחם שניה
ויש עוד להרוגיהם תחיה

Avec le Roi périssent toutes ses troupes, qui ne peuvent ressusciter qu’avec le souverain : elles perdent l’honneur à la mort du chef. Cependant elles peuvent combattre encore, et les guerriers peuvent reprendre leurs rangs.

תם

Fin